אז העולם שהיכרנו כבר אינו כזה.
היה לנו כפר גלובאלי שתוך עשר שעות ניתן לעבור מנ.י. לת.א.
האדם היה שולט באמצעות הטכנולוגיה בכל מה שרק ניתן לחשוב. משאיבת-מים (זוכרים את השיר "סבתא מהעיירה"? ב"יהודים הם בני מלכים". בין השאר נפגשנו גם עם שואב-המים. היום אנחנו כבר לא זקוקים לשירותיו) תאורה מסביב לשעון. (אין "נגמר לי הנר") חימום הבתים (מי זקוק היום לחוטב-עצים?) ועוד ועוד ועוד.
פתאום הכל נעצר. העולם שם סטופ לכל הדברים הללו. הכפרים נהפכו לעולמות. גבולות נסגרים. טיסות מתבטלות. חנויות נסגרות. כלכלה מתמוטטת. כל מנהיג מדינה מחליט איזה צעדים לנקוט ע"מ לעצור את הנגיף המשתולל. נסיעה מב"ב לכותל זה כבר נסיעה מסביב לעולם במושגים של לפני חודש.
מה קרה? חיידק קטן. תוצרת סין. שככל הנראה עברה עם האנשים ככל שהם המשיכו להסתובב ב"כפר" שלהם ועשה שמות מסביב לעולם.
והאדם? איפה הכוחניות שלו? איפה העוצמתיות? היכן כל הטכנולוגיה המרעישה? כיום יודע כל מנהיג וכל "שר בריאות" כי אין פתרון. ננסה לעשות בידוד. ננסה לעצור את התחב"צ ננסה לאסור התקהלויות. נבנה עוד בתי-חולים למצבי-חירום. נראה אם זה יעזור.
ואם לא? השם יעזור!
וכבר יתנבא ישעיהו הנביא ואמר: (פרק ב)
וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. יח וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. יט וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. כ בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים. כא לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ כב חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא
אינני מתיימר "להבין" את הנבואות ו"לפרש" אותם לפי דעתי הקצרה. במיוחד לא לקשור מאורע כלשהוא לנבואה כלשהיא. (מי מצא את הגי' של הקורונה בתנ"ך?!) אך לקרוא את הפסוקים ולהסתכל מסביב ולחשוב – שמא? אולי זה כן זה? והעיקר – להתעורר מתרדמת-החורף שאפפה את כולנו בעשרות שנים האחרונות ולהוריד את הראש בהכנעה.