שאלה:
לכבוד הרב שלום , 1-בקרוב בשעה טובה נפתח עסק לממכר מזון ,המציאות בשטח היא שבסוג זה של מסחר כגון קניית מוצרים מול הספקים וכן מכירת מוצרים מול הלקוחות הבנתי שיש חששות לריבית דרבנן . כוונתי היא א'-לקבלת סחורה בהנחת מזומן מהספק או לחלופין ב'-קביעת מחירים שונים מול הלקחות -תוצאה של דרכי השילום של הלקוח מול העסק . הבנתי שעל הצד הטוב ביותר להינצל מענייני ריבית כדאי לערוך היתר עסקא כללי ולתלותו בחנות וכן שכל השותפים בעסק יהיו חתומים. עם זאת התעוררה שאלה – גם אם לעסק יהיה היתר עסקא תלוי בחנות מי שיראה אותו הם הלקוחות שמגיעים לחנות ומצד זה אין בעיה ( כמו בבנקים). מה בנוגע לספקים/ סוכני מכירות / מפיצים של הסחורות שהם באי כח המפעלים היצרניים / הבעלים . האם עצם ההמצאות של היתר העסקא בחנות מועיל במקרה זה שבעל המפעל / החברה לא חתם ולא ראה ההיתר עסקא ? בהיתר העסקא " ברית פנחס " מופיע : "בין עם אנשים פרטיים ובין עם חברות או גופים ציבוריים ו/או באי כוחם ,הן מה שאתן לאחרים ,או שיהיו חייבים לי ,והן מה שאקבל מאחרים או שאהיה חייב להם ,בכל סוגי אשראי הלוואות ופיקדונות כולל התחייבויות ,ערבויות ,שעבודים ,משכנתאות ,חסכונות ,הנפקת מניות והסחר בהם ,כולל בעלות ועסקי תיווך ,נאמנות ושליחות המבוצעות על ידי ,תשלומים מיסים וארנונות ,מכירות וקניות באשראי ובהקפה ותשלומים מראש ,קבלת שירותים מכל סוג שהוא ,וכל שאר אופני תשלומים ,וכן כל קבלת פעולת עבודות וכדו ,'וכן כל קבלת חפצים וכל שווה כסף הן בתורת שאלה והן בתורת מכירה או שאר דרכים , בכל הנ"ל ,כל שיש בהם חשש רבית מכל סוג איסור שהוא ,אף אם מוזכר באיזה שטר או קבלה וכדומה לשון הלוואה או רבית ,או תשלום עבור חפץ ו/או מוצר , או שאר יתרות חוב וכדומה ,כל אלו יהיו ביד המקבל בתורת עיסקא כפי שיפורט להלן ,ואין בלשון הכתוב כדי לבטל תוקף שטר זה המעיד שעל החוב חלו דיני עיסקא זאת." וכן מופיע בסעיף י"ג- "כל האמור הוא החלטה גמורה ומחייבת שלי ושל בתי מסחר שבבעלותי ,ובפירוש הותנה שגם אם מאיזו סיבה שהיא לא ידע המקבל או הנותן ענין היתר עיסקא זה ,או שלא ידע בכלל מה זה היתר עיסקא ,יהיו נוהגים בו תנאי עיסקא ,ותחלנה עליו כל הזכויות והחובות שיש למקבל בעיסקא או לנותן בעיסקא ,כפי תנאי היתר עיסקא זה ,מאחר ועל פי החלטה זו לא נעסוק אנו ובית מסחרנו בשום עניני כספים שיש בהם חשש איסור ,וכל המתעסק עמי ,ועם בית מסחרנו ,על פי תקנותינו הוא מתעסק .וכפי נוסח הית"ע ברית פנחס המעודכן .עוד הוסכם שאם יבטל חלק מהשטר לא יבטל השאר .וכן יחול כפי השיטות המועילות להציל מאיסורי רבית .ואם אין גם בזה כדי לבטל איסור רבית הרי אותו חלק הקציצה בטעות ובטילה." האם החיוב ששני הצדדים הנותן והמקבל יחתמו נתון במחלוקת הפוסקים ,ובמידה וכן האם יש על מי לסמוך להקל? שהרי אין דרך שהבעלים עצמו – מפעל או חברה יחתום .-וכן יש חשש סביר שלא ירצו לחתום מאחר ואינם מבינים וחוששים מתסבוכות משפטיות . גם אם העסק (החנות) נשלח להם ההיתר עסקא רב הסיכויים שזה יגיע למנהל מכירות או מנהל שיווק בחברה היצרנית ולא לבעלים . 2-האם בקבלת סחורה מהספקים ותשלומים דחויים כפי שנהוג בהרבה בתי עסק , שוטף 30+ או שוטף 60 + יש חשש לריבית ? הכוונה שבית העסק כבר קיבל מוצרים ומוכר אותם ללקוחות ומכניס רווחים וכספים להתנהלות העסקית אך התשלומים כלפי היצרן/ ספק דחויים ל30 יום קדימה או יותר – האם היתר העסקא יכול לפטור בעיה של ריבית גם במקרה שכזה ? תודה וכל טוב
תשובה:
שלום וברכה,
נחלקו הפוסקים באדם שערך היתר עסקה כללית – שמתנה בפני עדים שכל עסקיו יהיו על צד היתר עסקה ולא הלוואה גמורה, האם היתר עסקה כזה מציל מאיסור ריבית. על כן כשמקימים עסק חשוב לדעת שאם מתעסקים עם ספק או לקוח וברור שיש איסור ריבית, יש לערוך בנוסף היתר עסקה פרטית, או להתנות בחוזה שהכול ע"ד ההיתר עסקה שיש בחנות. אולם כיון שלא תמיד מודעים שיש איסור ריבית, על כן ראוי שיחזיקו גם היתר עסקה כללית, כדי להינצל מאיסור לפי חלק מהפוסקים. ובנוסף אם תולים את ההיתר עסקה במקום בולט, וכל לקוח רואה נחשב שמקבל על עצמו את ההיתר עסקה, ויתכן שיועיל כהיתר עסקה פרטית.
לקוח שמקבל סחורה וקובעים איתו שני מחירים: אם ישלם במזומן יקבל הוזלה במחיר, ואם ישלם בתשלום דחוי ישלם מחיר יקר, יש בזה איסור ריבית מדרבנן. ואם יש היתר עסקה – מותר.
ספק שמביא סחורה ונהוג לשלם לו אחר 30 – 60 יום, מותר לעשות הוזלה אם משלם במזומן לאחר שקיבל את הסחורה, כיון שהדרך לשלם בהקפה, מותר להוזיל למשלם במזומן – ותנאי ההוזלה תהיהי אחר הקניין.
בהצלחה.
