ריסוק פירות בשבת / צירוף ארבעה לתפילה בציבור

שאלה:

שלום כבוד הרב רציתי לשאול מספר שאלות 1. ראיתי כתוב בשמירת שבת כהלכתה בפרק ו סעיף ז אוסרים לרסק גידולי קרקע. האם זה משום שמשווים בין ריסוק ירקות לבין חיתוך דק דק כי זה אותה מלאכה (שהרי יש להחמיר בחותך דק דק בגלל מה שכתוב בסימן שכ"א במשנה ברורה ס"ק מה' שיש מחמירים גם אם אוכל את החתוך דק דק לאלתר) אם זה לא הסיבה אז למה מחמירים בריסוק שהרי בסימן שכא סעיף ז התיר המשנה ברורה ע"י 2 שינויים. 2. סימן שי"ט סוף ס"ק כב בשם הפרי מגדים שמותר לרכך תפוח קשה מזאת אומרת? (מתחבר לשאלה 1) 3. תפילה בציבור אם 6 לא התפללו ו4 לא. מה דעת הפוסקים בפרט המשנה ברורה דמעתי יש סתירה בדבריו?

תשובה:

שלום וברכה

1. על ידי שינוי אכן מתיר השש"כ להלן שם סעיף ח… אבל רק בשעת הצורך ראה שם.

2. ריכוך אינו ריסוק, הוא נשאר בצורתו אבל רק מעט רך, וזה ודאי לא טוחן.

3. כתבת את השאלה בטעות הקלדה שמשנה את כל הענין, לא ברור כמה התפללו וכמה לא התפללו… ומכל מקום ננסה לכתוב את שתי הצורות:

כשיש שישה אנשים שמתפללים עתה ורוצים לצרף אליהם ארבעה, נחלקו הדעות אם זה נחשב תפילה בציבור, אבל בכל מקרה הם יכולים לומר קדיש וברכו. ויש שחילקו לענין זה בין קדיש לחזרת הש”ץ ראה כאן. כאשר יש רק ארבעה או חמישה שלא התפללו, לכל הדעות הם לא נחשבים כתפלה בציבור. ומכל מקום גם הם יכולים לצרף עמהם עוד שישה לברכו וקדיש ראה משנה ברורה בסי’ סט.

מקורות:

פשטות דברי המשנה ברורה סי’ צ’ ס”ק כ”ח היא שצריך שיהיו עשרה ביחד בשעת התחלת השמונה עשרה ואז נחשב לתפילה בציבור, אמנם בסי’ ס”ט סק”ח כתב שרוב מנין הם כמו ציבור גמור וכן כתב בשו”ע הרב סי’ ס”ט סק”ה, ונחלקו האחרונים להלכה אם אכן צריך להקפיד שיתחילו עשרה יחד שמונה עשרה בלחש, ובשו”ת מחזה אברהם ח”ב סי’ ט’ כתב על פי החתם סופר או”ח סי’ ק”מ שאין צריך עשרה ומספיק שיש ששה ובפסקי תשובות סימן צ’ הערה 159 הביא מקורות רבים כשיטה זו, אמנם עי’ בשו”ת יד אליהו סי’ ז’ ובתשובות והנהגות ח”א סי’ ק”ד בשם הגרי”ז מבריסק, ארחות רבינו חלק א’ סי’ ק”ס ואגרות משה או”ח חלק א’ סי’ כח – ל שלענין תפילה בציבור לא מועיל רוב. ולכן לכתחילה יש להחמיר שיהיו עשרה ביחד בשעת התחלת התפילה, וכשהמנין מצומצם ניתן להסתפק בששה.