הזמנת מחלל שבת לסעודה תוך חילול שבת / עירוב בניו יורק

שאלה:

שלום שלום לכבוד הרב, שאלה: לגבי שבת, הרי אנשי קירוב מזמינין המתקרבים שליהם לשבת וכבר דיון בפני עצמו שאמור להיות שאדם יבוא במכונית לשבת אם להזמין או לא, ואם כן איך להזמין דהיינו אם יזמין לבוא קודם שבת ושישן אצלו אף שידחה מ"מ על דברים כאלה סומכים הרבה וכו', וזה לא העצם שאלתינו עתה, אלא שלאנשים כאלה בין שהם סתם אנשים שמזמינים לקרבם לאבינו שבשמים או קרוב משפחה, מצוי שאם לא יפרש באופן ברורה על ענין להביא משהו לבעל הבית שיביאו בקבוק או כדומה בדרך אסורה בשבת כגון במכונית מן מקום שאין עירוב לתחום, או באיזור שאין עירוב אף שיביא בידו ולא יבוא במכונית הרי חילל שבת כיון שעשה העברה. ואז בקבוק כזה לא ישתמשו בשבת. הרי עתה מי שיש עירוב באזורו אלא שמסיבה כלשהו מפקפק בו כגון כאן באמריקה שסומך על פסק הרב משה פיינסטיין ולכן לא סומל על ערוב שבאזורו, האם מישהו אורח הסומך בערוב יביא לו בקבוק מותר לו לשתות ממנו? כיון שלו אסור אבל זה הביא לו בהתיר לו? או אמרינן שכיון שלבעל הבית איסורו חל גם על אחרים שמביאים לו כיון שלשיטה שסומך אין ערוב כלל? יותר מזה שמעתי על מישהו שהאשה והבעל סומכים על הרב משה ולא מתמשים בערוב ודין ערוב להם באיסור גמור, שהאשה יושבב בודדת כמה פעמים בשבת בשביל שידידותיה רוצות לבוא עם תינוקות וכיון שלה אין ערוב לא מתירה לאשה חברתה לבוא עם ילד לבית שזה חילול שבת בעבורה. ועל זה לא הבנתי כלל, הרי אם מדובר בהבאת בקבוק וכו' לה ואינה רוצה שאינה סומכת על ערוב זה ענין בפני עצמו, אבל מישהו שסומך על ערוב ורוצה להביא לו משהו בין מאכל תינוק, מניין לאסור לאחרים שבא אצלו ולישב בודד? ברור שיכול כל אחד להחמיר עד לשמים ואין גיבול לחומרות, אבל ע"פ דין מה הנכון בענינים אלו? אשמח לשמוע בירור על זה, ברכה והצלחה

תשובה:

שלום וברכה

הכלל שבידינו בענין מעשה שבת, הוא שאם יש על מי לסמוך כבר אין קנס של מעשה שבת, ראה משנה ברורה בסי' שיח ס"ק ב. כמובן כל זה בדבר שאין בו הכרעה ברורה לדינא, אבל נראה שבמקרה שלך שהיו רבנים חשובים שסמכו על העירוב בניו יורק – אין איסור של מעשה שבת. 

אבל דוקא מה שאתה מיקל ראש בענין הזמנת יהודי מחלל שבת לסעודה כאשר הוא יבוא ברכב, הרבה יותר חמור לפי דעתי, אף שיש הרבה צדדים להקל כפי שהאריכו בזה במאמר הנאה כאן בכמה טעמים, אבל אני מעתיק לך משם את המסקנה לדינא:

בספר חישוקי חמד על מסכת פסחים (כב, א) דן רבי יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני ברק, בשאלה “האם מותר ללכת לביתו של יהודי בליל שבת על מנת לקרבו לתורה ומצוות, אם ידוע לנו שבזמן שיבואו לביתו של אותו יהודי הוא יחלל את השבת, כגון שידליק את האור לראות מי בדלת, ויכבה את מכשיר הטלוזיה שבביתו וכדומה”. וכתב: “והצעתי את דברי לפני מורי וחמי מרן הגרי”ש אלישיב, ולא קיבלם, ואמר מעבירה לא תצמח מצוה. ולכן אם ברור שעל ידי הביקור של ראובן ידליק שמעון חשמל, אע”פ שבין כך מחלל שבת, בכל זאת אסור לראובן לגרום את חילול השבת הזה כי זה עבירה חדשה“.

והוסיף הרב זילברשטיין: “כמו כן אמר לי מורי וחמי [הגרי”ש אלישיב] שאסור להזמין אורח לבקר בשולחן שבת או בליל הסדר כשיודע שעל ידי זה יסע ויחלל שבת“. וכן הביא בספר עלינו לשבח (פרשת כי תבוא עמ’ קסא) “ומרן הגרי”ש אלישיב השיב בשלילה מוחלטת ופסק את פסוקו לאמור, אי אפשר להביא לידי קיום התורה על ידי חורבן התורה, אין דבר כזה”.

ובספר דברי הרב (ליקוטי הנהגות עמ’ קע) כתב כי הגרי”ד סולובייצ’יק נשאל האם מותר להזמין מחלל שבת לסעודת שבת “והשיב תיכף ומיד והגיב איזה שאלה יש בזה, דבר זה אסור הוא, ואין בזה על מה לדבר”.

ובשו”ת שבט הלוי (ח”ח יו”ד סימן רנו) כתב: “ומה שעמד במה ששולחים הזמנות לפורקי עול תורה ומצות בשמחה שנעשית בשבת, ועל ידי זה באים ומכשילים אותם באיסור שבת. באמת קשה להעמיד דת על תלה בנושא זה, וגם אם נדון בזה בצד דאורייתא או דרבנן, מכל מקום סרך חילול ה’ ומסייע לדבר עבירה ודאי איכא, לכן אין ברירה אלא למנוע לשלוח, או לכל הפחות לכתוב שאסור לבא בשבת רק ברגל כהלכה, והלואי שישמעו לנו”.

ובמקום נוסף נשאל בשבט הלוי (ח”ח או”ח סימן קסה) “מה הדין בהזמנה לשבת כשידוע שינהג ברכב”. והשיב: “אסור להזמינו לשבת אם ידוע שינהג ברכב, ויש לפעמים לפני עור דאורייתא ולפעמים דרבנן”. ואף שהדברים נאמרו לענין הזמנת מחללי שבת לתפילה בשבת, לא נראה מדבריו שהבדיל בין נדון זה לנדון הזמנת מחלל שבת לסעודה בשבת, ובשניהם “יש לפעמים לפני עור דאורייתא ולפעמים דרבנן”.

הזמנת מחלל שבת הגר בקירבת מקום לסעודת שבת

כב. בספר אשרי האיש (פסקי הגרי”ש אלישיב, עמ’ תכא) מובא: “אם החילול שבת לא שייך להזמנה, כגון שהאורח גר קרוב ואינו צריך להגיע עם רכב, וכן ההוצאה והטלטול אינם שייכים להזמנה, מותר להזמינו, ואם יש בזה קירוב אזי יש ענין חשוב בזה”. כלומר, אם יש אפשרות סבירה שההזמנה לסעודת השבת לא תהיה כרוכה בחילול שבת, וכגון כשהמוזמן גר בקירבת מקום ויכול לבוא לסעודה ברגליו, אין כל איסור להזמינו.

יחד עם זאת חשוב לציין כי לא המרחק קובע, אלא הסבירות לכך שההזמנה תגרום לחילול שבת, וכפי שנשמע מדברי האגרות משה המובאים לעיל [אות א] “ואיסור לפני עור יש אף באינם רחוקים כל כך, כשידוע שיתעצלו לילך ברגלים ויסעו במאשינעס””.

הזמנה לסעודת שבת בבקשה שהאורח לא יחלל שבת [הוראת הגרש”ז אויערבך]

כג. אכן מצאנו בדברי הפוסקים “פתרון” להזמנת מחלל שבת לסעודת שבת, ללא חשש איסור ‘לפני עור’ ו’מסייע לדבר עבירה’, וזאת אם יציעו למוזמן להישאר ללון בבית המארח או במקום קרוב, שלא יצטרך לשוב לביתו ברכב ולחלל שבת. ואז, אפילו אם יחליט המוזמן לחזור לביתו בשבת, המזמין אינו עובר כל איסור. וכפי שמובא בשם רבי יעקב קמינצקי (אמת ליעקב חו”מ סי’ תכג הערה 27) “שלצורך קירוב רחוקים מותר להזמין ישראל מחלל שבת לביתו לסעודת שבת, כל זמן שמזמינו בפירוש להישאר לכל השבת ומכין לו מיטה ושאר צרכיו, ואז אע”פ שיודע שהלה יעזוב את ביתו לאחר הסעודה ויסע הביתה, מותר להזמינו”.

וכן נקט הגרש”ז אויערבך בשו”ת מנחת שלמה (ח”ב סימן ד) “מותר להזמין גם מי שגר רחוק ממקום התפלה, ולהציע לו מקום לינה קרוב למקום באופן שלא יצטרך כלל לחלל שבת, ואף אם לא יקבל את ההצעה אין חייבים להגיד לו שימנע משום כך לבוא, וגם אין צריכים להזהיר אותו שיסע ברכב”.

בנוגע לשאלתך לגבי האשה היושבת בדד, ודאי שאם הם נוהגים כדעת הגר"מ פיינשטין שאגב דעתו התקבלה בענין זה על יראי ה', אסור לה להזמין חברה לבוא לביתה תוך חילול שבת לפי דעתה.