שאלה:
שלום : האם מי ששוכב עם נשגז נכלל גם שעבר על זרע לבטלה . בברכה . ואם אפשר לזה המקור אם יש.
תשובה:
שלום רב,
מסברא פשוטה נראה שאין כל קשר בין האיסור ביאה לאיסור הוצאת זרע לבטלה. כלומר, כאשר יש ביאה גמורה אין איסור הוז"ל. למרות שהביאה עצמה היא אסורה.
אם אתה מחפש מקור, אני מניח שאולי יש דברים יותר מפורשים, אבל ראה בשו"ע אבה"ע סי' כג סעי' א' שם הביא המחבר את הזהר שאיסור הוז"ל הוא האיסור החמור ביותר. ובבית שמואל שם כתב: "כתב חלקת מחוקק בשם ספר החסידים אם מתירא שאל יכשל באשת איש או בנדה ח"ו טוב לו להוציא זרע לבטלה רק יתענה מ' יום בימי הקיץ או ישב בקור בימי החורף לפ"ז מ"ש בזוהר וכאן דעון מוציא ש"ז חמיר מכל עבירות לאו דוק". כלומר, ברור שבמקרים אלו אין איסור הוז"ל, אחרת הראיה שהביא הבית שמואל אינה רלוונטית.
בזוהר הקדוש פרשת אמור מפורש שאם בא על נשג״ז גם עובר על איסור הוצאת זרע לבטלה. וזה לשונו :זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צ עמוד א
ת"ח כל מאן דאפיק זרע לבטלה לא זכי למחמי אפי שכינתא ואקרי רע דכתיב (תהלים ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. האי מאן דאפיק ליה בידיה, או אנתו אחרא דלא כשרא. ואי תימא דאפיק ליה באנתו דלא מתעברא הכי נמי? לא! אלא כמה דאמרן ! משמע מדבריו מפורש מי שמוצאים בידיהם או עם נשים לא כשרות היינו נידה שפחה גויה זונה גם עוברים על הוצאת זרע לבטלה . בברכת התורה.
ישר כח!
מעניין, כי במקור שצוין נראה שאינו עובר. אולי יש כמה דרגות באיסור זה. כלומר, במדרגה של הזהר זה נחשב כאיסור, אולם בזה אני ודאי לא מבין.
ישר כחך
יעיין כבוד הרב באותו בית שמואל במהדורא קמא (נמצא בשו"ע פרידמן), ושם כותב הב"ש שיש בביאת איסור -מלבד עצם האיסור- אף זרע לבטלה, ולכן באמת עדיף להוציא זרע לבטלה ולא לבוא ביאת איסור דיש בה בעצם שני איסורים.
השאר תגובה