שמירת העיניים מהחלונות בבית הצופות לבריכה

שאלה:

שלום וברכה,
אנחנו מתגוררים בבניין בסביבה של אנשים שלא כ"כ שומרים תורה ומצוות
ורואים מכל חלון בבית משהו לא צנוע (בעיקר בקיץ..) החלון של הסלון צופה לבריכה ושאר החלונות לג'קוזי וכדומה.. מראות של נשים וגברים עם בגדי ים.
אנחנו משתדלים לא להסתכל וסוגרים את הוילונות.. האם יש עלינו איזה חובה לעבור לבית אחר? (יש לציין שמעבר לבית אחר קצת בעייתי מבחינתנו כי זו דירה של ההורים של בעלי+שותפים שנותנים לנו לגור בה בלי לשלם שכירות..ולא מעונינים למכור אותה)

תשובה:

שלום רב,

הגמרא במסכת בבא בתרא נז,ב דנה בנידון מעין זה. "ועוצם עיניו מראות ברע" – אמר רבי חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי? אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא! כלומר, מאחר שיש דרך אחרת מדוע הוא מכניס את עצמו למקום כזה, למרות שהוא אינו מסתכל עליהן. וכך פירש גם הרשב"ם: "רשע הוא – ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור". וממשיכה הגמרא: ואי דליכא דרכא אחריתא, אנוס הוא. אלא מתרצת הגמרא מדובר שאין דרכא אחרינא ובכל זאת אומר רבי חייא ועוצם עניו מראות רע, הכוונה היא שעליו להטות עיניו לצד אחר כדי שלא יכשל חלילה.

א"כ בסיטואציה זו, שיש לכם דירה ללא תשלום שכירות כלל. לכאורה זה מקום הפסד והוא דומא למקרה "דליכא דרכא אחרינא". ולכן, מותר לכם להמשיך לגור שם, כל עוד הוילונות סגורים כל שעות היום! אחרת זה בדיוק המקרה שעליו אומר רבי חייא את הפסוק ועוצם עניו מראות רע.

אולם ברור שכאשר נכשלים באיסור הרהור ודאי שאין כל היתר גם במקום הפסד. וראה מה שביאר האגרות משה (אבה"ע ח"א סי' נו בסופו): "ולכאורה נהי דליכא דרכא אחריתא אינו אנוס דהרי אפשר לו שלא לילך כלל לשם ואף שצריך לילך לשם לפרנסתו ולעבודתו ולשאר צרכיו מה בכך הא אונס ממון אינו אונס לדחות איסורין. ולכן צריך לומר דכיון דהאיסור הוא רק משום חשש שיבוא לידי הרהור רשאי לסמוך על עצמו שיסיח דעתו מהן ולא יהרהר מחמת שיסתכל בהן כשיש לו צורך ללכת שם לצרכי פרנסתו וכדומה ואינו מחוייב לחשוש ע"ז ביותר ולהפסיד ממונו ולמנוע משאר צרכיו, ורק כשאין לו צורך לעבור כאן כגון באיכא דרכא אחריתא וה"ה כשאין לו צורך לילך שם דהולך רק לטייל שאף בליכא דרכא אחריתא הוא אסור לסמוך על עצמו שיסיח דעתו דהא זהו האיסור ונשמרת שלא יסמוך על עצמו לומר שלא יהרהר אבל במקום צורך רשאי לסמוך שלא יהרהר".

הרבה הצלחה