ממתינים לגט – האם מותר לקיים יחסי אישות?

כתב בשו”ע (אבה”ע סי’ קיט סעי’ ב’): “לא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו ודעתו לגרשה”. ובחלקת מחוקק הביא שתי פירושים אם האיסור הוא רק באופן שאינה יודעת על כוונתיו ויש בזה רמיה. או שמא יש איסור גם באופן שהיא יודעת את תוכניותיו. אולם צריכים להבין אין זה איסור גמור, ולכן ברור שאין צורך בהרחקות או בחשש יחוד כדי שלא יבואו לידי הביאה במקרה כזה.

אולם צריכים להבין, כל עוד בני הזוג לא התגרשו, הבעל חייב לקיים את חובתו – מצוות עונה. אלא אם כן האישה מוחלת על חיובו. וכך ראיתי שהעיר שם בהגהות חכמת שלמה: “לכאורה היה נראה דהיינו דווקא בזמן הש”ס שהיו ראשים הגרש בעל כרחה אז כיון שיכול לגרשה כתיב “כי שנא שלח” ויכול לשלחה ולכך אסור לו להחזיקה ודעתו לגרשה. אבל בזמן הזה שאינו יכול לגרשה בעל כרחה א”כ באמת אם שנא אותה מה יש לו לעשות כיון שאינו יכול לגרשה, ולישב כך בלי עונה חדא דאסור למעט עונתה ועוד דיבוא לידי עבירה בכה”ג אם דעתו לגרשה כשיפייסנה אין איסור בדבר”. כלומר, החכמת שלמה אמנם מדבר על אופן שהבעל הוא זה ששואל אם מותר לו או אסור לו. והתשובה היא מותר, יש יש לך חובת קיום עונה. לכן ברור שאם האישה רוצה קיום יחסים. למרות המצב הנוכחי הבעל חייב לספק לה אותם. זו חובתו. ואמנם מבואר בשו”ע (או”ח סי’ רמ) שאסור לקיים יחסי אישות בעודו בקטטה, אבל זה בדיוק הענין, שיש לו חובה לפייסה ולקיים את חובתו.