שלום כבוד הרב,
בשטו"מ, חתמתי על חוזה סטנדרטי עם בעל בית דתי אשכנזי.
בחוזה קיים סעיף קנס לאיחור בפינוי הדירה, כרגיל. לכאורה, יש כאן איסור ריבית ואסמכתא.
באתרכם קיים נוסח חוזה עם תיקון לפי ההלכה.
1. האם מספיק שאוסיף בחוזה שלי את סעיף 10.1 שהבאתם לגבי היתר עסקה? האם גם את 14.3?
2. מבחינת השוכר צריך גם את 14.3?
3. במידה והנוסח בחוזה הוא לא “ריבית פיגורים” וכו’, אלא “עבור כל יום של איחור בתשלום השכר דירה, השוכר מתחייב ב 350 שקל”. האם יש הבדל משמעותי בין שני הנוסחים, לגבי הצורך בסעיף של היתר העסקה?
4. האם מספיק שאשלח מייל עם הסעיפים המתקנים, והוא יסכים גם, וזה מספיק? או שצריך לכתוב ממש בדף החוזה ולחתום שוב? (הערה- אמר לי פעם רב, שבמקרה שראיתי מבצע מזומן או תשלומים בחנות, שיש בזה איסור ריבית, אז מספיק שאומר בע"פ למוכר שנעשה לפי היתר עיסקה שמובא בספר חכמת אדם, ודי בזה שרק אחד מאיתנו יודע מה עיניין היתר עיסקה)
5. הערה: סעיף 14.3 מפנה לסעיף 12.3 שאינו קיים.
תודה רבה.
לינק לחוזה באתר
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אין בעיה של איסור בתשלום שכירות גבוהה יותר עבור אי פינוי הדירה בזמן. אין מניעה הלכתית לדרוש דמי שכירות יקרים, ככל שיהיו. איסור ריבית הוא בהלוואה או בפיגור תשלום חוב בלבד.
לכאורה גם אין בעיה של אסמכתא, מאחר ומקובל לדרוש דמי שכירות יקרים יותר בשכירות יומית וממילא זה לא מוגדר כקנס. אבל עדיף לתקן ולכתוב בסעיף 14.3 שהוא כולל גם את האמור בסעיף 14.2.
