שלום רב,
שאלותי נוגעות לאשה הנשואה כמה וכמה שנים ואם לילדים. לאחרונה התברר שהאשה נמצאת ככל הנראה על מה שנקרה הספקטרום האוטיסטי או אוטיזם בתפקוד גבוה. מדובר במצב בו האינטליגנציה נורמלית או אף גבוהה מהרגיל אך יש פגיעה בויסות הרגשי. במקרה דנן, האשה מאד מתקשה להתחבר לרגשות. למשל, היא לא יודעת בודאות אם היא שמחה, היא לא יודעת מה גורם לה שמחה, תחומי הענין שלה וגורמי הניעה מאד מצומצמים.
במשך השנים היו בעיות רבות וקשיים ככל הנוגע לאישות. עיקר הבעיות הוסתרו עד לאחרונה על ידי האשה בטענה שהיא רצתה לשמח את בעלה. בעיה אחת היא כאב שהאשה חווה, יתכן כתוצאה מחוסר יכולת להרגע או להתרצות. בעיה נוספת הינה אדישות וחוסר רצון. מזה תקופה שבני הזוג ממעטים יותר ויותר באישות.
במהלך השנים, עוד לפני שהיתה ידועה הבעיה וחריפותה, נעשו נסיונות שונים ומגוונים ככל הנוגע לפיוס וריצוי. נסיונות אלו לרוב לא היו מוצלחים.
שאלות:
א. האם קיים דין עונה במקרה זה? אם לא, האם חלילה ישנם השלכות על הנישואין?
ב. גם אם יש לאשה מחויבות לאישות, כיוון שיתכן שאין אפשרות להגיע למצב בו האשה מפויסת, איך אפשר שלא להיות במצב של "ארי דורס"?
בתודה.
תשובה:
שלום רב,
א. אם האישה אינה מבקשת או אינה רוצה ולכל היותר "מסכימה" ודאי שאין עליך כל חובה של מצוות עונה. אולם אין לזה שום השלכה על מעמד הנישואין כמובן.
ב. מצב של "ארי דורס" אינו אלא באופן הרגיל שהאישה רוצה להוא נוהג כארי דורס. אולם בסיטואציה הזו, אכן האישה מחוייבת לבעלה, אבל חובתה מסתיימת מרמת האפשרויות מבחינתה, ועל הבעל ודאי שאין כל טענה של "ארי דורס".
