לתרומות לחץ כאן

גרמא על ידי גוי בשבת

שלום רב לכבוד הרב החשוב המעניק מזמנו היקר לדורשי בתשובה
שאלתי האם מותר לומר לעכו"ם בשבת לגרום בישול
כגון להשים קדירה חיה שאינה מבושלת על גבי פלטה חשמלית העומדת להדלק על ידי שעון שבת
דמשמע מדברי הפוסקים שאסור והייתי רוצה לדעת למה

תודה רבה
כמדומני ששאלתי שאלה זו בעבר אולם המערכת כנראה לא העבירה את זה

תשובה:

שלום רב

אמת הדבר שאמירה לגוי לעשות מלאכה בגרמא מותרת בשבת, כאשר מדובר בצורך מצוה או במקום צער גדול. אולם, לגבי שעון שבת יש שאלה גדולה האם אכן מדובר בגרמא, ולדעת רבים מהפוסקים נחשב הדבר כמעשה בידים ולא כגרמא, וזאת משום שהמכשיר מתוכנן לכך. ובאמת נחלקו בכך פוסקי זמנינו: דעת הגרש”ז אויערבך שמעשה זה נחשב כגרמא [ראה מנחת יצחק ח”ב סי’ כג], אלא שלמרות זאת החמיר שלא לעשות כך בשבת, משום שחשש שמא קירוב הדלקת האש נחשבת “כאשו משום חיציו” שחידשה התורה שהוא נחשב מעשה בידים. בשו”ת אגרות משה יו”ד ח”ג סי’ מז נקט בפשיטות שמדובר במעשה גמור בידים ולא פירש טעמו, ודעת הגרי”ש אלישיב אף היא שהדבר נחשב כמעשה גמור בידים, וטעמו, משום שכך הוא אופן פעולת המכשיר, כמובא בס’ שבות יצחק גרמא פרק טז [אגב טענה זו עומדת בסלע המחלוקת לגבי הרבה מכשירי גרמא המופצים בזמנינו שבנויים על מנגנונים של השהיות, ולדעת הגרי”ש אלישיב אין בכך כל תועלת מהטעם האמור].

כמו כן יש שהחמירו בזה מטעם נוסף, שהרי שיטת הרשב”א בשבת קכ ב, שלא הקילו בגרמא אלא באופן שהפעולה אינה ודאית, כמו בגרם כיבוי שיתכן שלא יועיל, אבל פעולה ודאית אין בה קולא זו, וממילא אין כל מקום לשאלה מעיקרה. עד כאן לגבי אפשרויות 1 – 2

לגבי אורחים ובמקום שיש בושה גדולה, יש מקום להקל, על פי דברי המקור חיים לבעל החוות יאיר סי’ רעו שבמקום כבוד  הבריות גדול יש להתיר אמירה לגוי, אך לא ברור לי מתי זה כבוד בריות גדול ומה הגדר המדויק. כמו כן, משום מה, המשנה ברורה מביא קולא זו של כבוד הבריות לגבי שבות דשבות ולא במלאכה דאוריתא, ראה סי’ שב ס”ק לו, וצ”ע מדוע.

לגבי צורך רבים, ראשית מן הסתם מדובר בציבור ממש ולא במשפחה פרטית, כמו כן, נראה במשנה ברורה שההיתר הוא רק לצורך מצוה דרבים, כמו שהתיר לענין תיקון עירוב בשבת, ולא לצורך רבים בעלמא, ראה סי’ רעו ס”ק כה.

העצה החמישית ודאי לא טובה לפי כל האמור.

סוף דבר, היתר מרווח לא מצאתי בענין כלל, אולם מי שיקל לסמוך שחיבור הפלטה נחשב גרמא ואפשר לעשות זאת על ידי גוי, במקום שיש בושה גדולה של אורחים, נראה שיש לו על מה לסמוך. אבל ללא בושה או באופנים אחרים ודאי אסור להקל.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. האם התשובה הנ"ל מתייחסת רק למקרה כאשר תבשיל לא מבושל ובאם היה מבושל היה מותר לומר לגוי (בשבת) להניח (תבשיל מבושל) על פלטה שעתידה להדלק על ידי שעון שבת?

  2. אם זה יבש ודאי מותר, אבל גם לח שנצטנן יותר קל עד כמה שזה לדעת הרבה פוסקים רק דרבנן, ממילא גרמא בדרבנן על ידי גוי ועוד לצורך מצוה, יש יותר להקל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל