אם הרב יוכל לכתוב מה היא הגדרת מלאכת אומן, ומהי הגדרת מלאכה שיש בה טורח לעניין חול המועד.
ב. מה המנהגים לעניין שלום עליכם ואשת חיל בעניין פסח שחל בשבת.
יישר כח,
דוד.
תשובה:
שלום רב
כל מלאכה שאין כל אדם יודע לעשותה אלא רק האומנים העוסקים בכך [וכמותם עוד מעט אנשים שיש להם "ידים טובות"] נחשבת מעשה אומן. אופן נוסף למעשה אומן, הוא דבר שדורש תשומת לב מרובה שיצא נאה. וכגון כתיבה מרובעת. ראה הרחבת הדברים בס' חול המועד כהלכתו עמ' קט, וראה שם בהערות ראיותיו מדברי הראשונים.
קשה לתת הגדרה מהו שיעור הטורח המוגדר כטירחה בחול המועד, אולם יש להוסיף שגם מלאכה שאין בה טירחה של ממש אבל היא אורכת זמן, נחשבת כמלאכה שיש בה טורח, ראה אשל אברהם בוטשאטש סו"ס תקלג.
בנוגע לאמירת שלום עליכם ואשת חיל, ראה בן איש חי (בראשית שנה ב אות לא) וכ”כ בספרו שו”ת רב פעלים (חלק א – סוד ישרים סי’ יג) שמנהג בית אבותיו הוא שלא אומרים שלום עליכם ואשת חיל ופזמון אזמר בשבחין [ואומרים רק “אתקינו סעודתא”] וכתב שכנראה הטעם משום שמצוה למהר לקדש מיד ולערוך את הסדר, אולם כבר הביא שם שדעת רבי אליהו מני זצ”ל שאפשר לומר פזמונים אלו [ותשובתו להבן איש חי נדפסה בספרו ברכת אליהו בסוף הספר דף קמא.], ובספר דרכי חיים ושלום (מנהגי בעל המנחת אלעזר, מנהגי ליל פסח, סי’ תרו) כתב שהמנחת אלעזר אמר אשת חיל בשעת הסעודה, ובשו”ת מבשרת ציון (ח”א סי’ לג) הביא שאביו מהר”ס מוצפי היה נוהג לומר אם לא במקרה שחשש שהילדים ירדמו, וביאר כיון שהאריז”ל לא אמר שלא לומר, ובלוח ארץ ישראל כתב שנהגו לומר, וכן הוא בסידור הגאונים והמקובלים (לרמ”י ווינשטוק, ח”י סי’ יח אות ט), סידור בית אהרן מנהגי קרלין, ובספר המנהגים (חב”ד, עמ’ 28), וראה עוד בספר הנפלא על סדר ליל הסדר “ויגד משה”, (סי’ יב אות ב) מנהגי הקהילות השונות בזה.
