שלום לכם,
סבתי אישה חולה שמרותקת רוב הזמן למיטה ואיננה יכולה להתנהל באופן עצמאי. יש לה מטפלת גויה צמודה שגרה איתה בבית .
אני שואל על דעת עצמי בלבד ולא יודע כמה מהדברים אוכל באמת ליישם אבל בכל זאת אשמח לדעת על מה חשוב להקפיד שיהיה בביתה ובסביבתה בחג הפסח(ומה לא). מצד אחד יש את הגויה ומצד שני יש את סבתא שלי.
ב"ה אנחנו גרים בירושלים אז אני מניח שלמטפלת יהיה בעייתי להשיג לחם וכו' אבל מצד שני מה עם הכלים? איך היא תאכיל את סבתא שלי או יותר נכון ממה? (ואני לא נכנס כלל לשאלה מה קורה ביומיום מבחינתי בישולים וכו') ב"ה לסבתא שלי יש כלי פסח להכל: סכו"ם ,סירים וכו' אבל אני לא יודע כמה המטפלת תבין על מה להקפיד וכו'..
מה שאני חשבתי זה אולי (ואני לא יודע אם יסכימו) שהילדים שלה יכינו את האוכל וישלחו לה והיא תאכל מכלים חד-פעמיים או משהו (האם הגויה תאכל להמשיך לבשל לעצמה בבית ? כמדומני שיש לה כלי משל עצמה).. אולי בכלל לא כדאי להוציא את סירי הפסח כדי שלא תטעה בהם ואז הם יחמיצו אבל מצד שני אם אני לא טועה השו"ע אומר שצריך לנקות היטב את הכלים החמציים ולהצניע אותם לשימוש אחר הפסח? ומה עם הגז וכו'?
או שאולי בכלל סבתא שלי מוגדרת כאנוסה? מה בדבר בל יראה ובל יימצא? האם לעשות לה בכלל בדיקת חמץ? אני נשוי וגר כמרחק רבע שעה נסיעה האם כדאי/צריך לעשות? מסתמא לא ניקו/ינקו הבית?
סבתי שימשה את סבא שלה, שהיה ת"ח גדול מאוד שלמד בא"י לפני כ120 שנה בירושלים, כשהייתה צעירה רווקה. הוא חזר לקהילה שם בכדי לשמש אותם , אני רוצה לעזור גם לסבתא שלי!
תודה רבה ושסליחה על האריכות!
תשובה:
שלום רב
בלי שום ספק מוטל עליכם לדאוג שהסבתא תוכל לקיים את כל דיני הפסח כהלכתו ולא תכשל חלילה באיסור חמץ.
יש לדאוג לאוכל מוכן כמו שציינת ולתת לה לאכול בכלים חד פעמיים, ולסכם עם הגויה באופן ברור שאתם לא מרשים בשום אופן לאכול חמץ בבית! היא יכולה להסתדר נהדר עם מצות [קטניות תתירו לה בכלים שלה גם אם מנהגכם שלא לאכול קטניות] ותעמדו על כך שהיא תקיים זאת, זה לא כל כך קשה, ואם מתחשק לה לאכול חמץ, שתעשה זאת מחוץ לבית. כל מכירותיה שעובדות בבתים דתיים מכירים את זה, לא צריך לחשוש כל כך. במקביל תעשו לה טוב שיהיה לה חשק, תדאגו גם לה לאוכל חגיגי, ותתנו לה קצת דמי כיס..
תנקו את הבית מחמץ [הנקיון אביב לא חשוב, אבל מקומות שמכניסים חמץ יש לנקות].
וזו תהיה מצות הכיבוד הורים שלכם!
בהצלחה רבה!
