יש מושג של נוזל לח שיוצא ממקום של מי רגליים שבא ממקום של הזרע, לאחר שהאדם מתקשה, או לפני הוצאת זרע, האם הדבר הזה נקרא הוצאת ז"ל חו או לא, כי אם כן ל"ש כמעט לקיים חו"נ.
תשובה:
שלום רב,
ראיתי שיש מי שאומר שאין זה נחשב לזרע, ולכן אין בזה איסור הוצאת זרע לבטלה. אבל אני לא בטוח בכך, לא ראיתי כל נימוק. הוצאת זרע לבטלה נאמר גם ללא כל קשר לאפשרות הולדה. גם סריס יש לו איסור הוז"ל. אולי כדאי לחדד יותר. אדם עם עצמו, מציע לידי מצבים כאלה, ונעצר לאחר שיצא ממנו מה שאתה אומר, לענ"ד נראה שהוא עבר על איסור הוצאת ז"ל. גם לי אין ראיות, אבל כך נראה לי מסברא.
לעצם שאלתך, עם האישה זה כבר סיפור אחר, ואין בזה איסור, ראה בשו"ת אגרות משה ח"א אבה"ע סי' סג.
באמת מדוע אצל האשה לא ייחשב לז"ל? וכי חז"ל התירו ז"ל ח"ו בשביל עונה? הרי גם ער ואונן קיימו בזה עונה, רק הוציאו את הזרע החוצה?
עי' שם באגרות משה הוא מסביר את זה היטב ומה ההבדל בין עונה לבין ער ואונן.
תמוה. הנוזל המדובר הוא סוג של הפרשה שומנית שקיים גם באשה לפני יחסי אישות ואין שום קשר בינו לזרע.
כמדומני שזה מוגדר 'צחצוחי טומאה' בלשון אחד הקדמונים. זהו נוזל המופרש לצורך ניקוי השופכה.
עם זאת לענין הפגם בענין היסוד החמור שיש בזה כשלעצמו, הרי כשאינו לצורך יחסי אישות, לכאורה לא גרע מפגם הרוק שעליו יש צורך בתיקון כידוע, אע"פ שאינו הזרע בעצמו.
כשזה לצורך אשתו אולי הדבר דומה לקישוי שהסטייפלר כתב שאינו אסור.
השאר תגובה