כמה פרטים בהוצאת ז"ל

טיפות קלות של זרע שיוצא ע"י הרהור ומחשבה שאינם להוליד כנראה אולי האם נחשב להוז"ל?
הייתי רוצה לקבל פירוט על כל הענין ואם זה מחייב טבילת עזרא

תשובה:

שלום רב,

ודאי שזה נחשב להוצאת זרע לבטלה. בשום מקום לא מוזכר שיש הבדל כמה הוא מוציא. ואיסור זה בפשטות אינו נוגע כלל לאפשרות הולדה. כמו כן ודאי שיש גם בזה טבילת עזרא. בתורה כתוב ואיש אשר תצא ממנו שכבת זרע, וראה בשו"ת הר צבי או"ח סי' מז שהביא שיש אומרים שאפילו לא יצא החוצה אלא רק מהמקור גם נטמא. (על אף שאין זה טומאה של טבילת עזרא).

העובדה שאינם יכולים להוליד אינו אומר שאין זה הוצאת זרע לבטלה. איסור הוצאת זרע לבטלה אינו קשור בהכרח עם האפשרות להולדה.

מקורות:

לגבי הוצאת ז"ל ע"י הרהור: ראה יבמות עו,א אדם שיש לו נקב בגיד ואין ידוע אם נקב זה פוסל אותו או לא. וניתן לבדוק את זה ע”י הוצאת זרע, אם יוצא מאותו נקב (אז הוא פסול) ושואלת הגמרא, איך ניתן לבדוק את זה. עונ הגמ’ בתחילה ע”י ששמים לחם וכו’. אח”כ אומרת הגמ’ אפשרות נוספת, ע”י שמעבירים לפניו בגדי צבעונים של אישה ועי”ז הוא מהרהר ויוצא. דוחה הגמ’ אטו כו”ע ברזילי הגלעדי שהיה שטוף בזימה? אבל עכ”פ מבואר שם כי במקום הצורך ניתן להוציא זרע בגרמא. [ואם אין אפשרות בגרמא אם מותר להוציא זרע בידים לצוך פריה ורביה, יש בזה מחלוקת, ראה כאן שהרחבתי בזה הרבה.

וברור, שע”י גרמא זה הותר רק לצורך כפי שנראה בבירור שם בסוגיא, וראה גם ביש”ש שם דין טו, וכן בשו”ת אגרות משה (אבה”ע א’ סי’ ע’, ח”ב סי’ יח, ח”ג סי’ יד). וראה עוד במאמר הנ”ל בהחבה.

לענין הוצאת ז"ל באדם עקר לעצם איסור הוצאת זרע לבטלה באיש עקר. בפשטות האיסור קיים גם אצל אדם עקר, ככל האדם. אבל יש דעות באחרונים שכתבו שאין איסור באדם עקר. כך העלה בשו”ת מהרש”ם (ח”ז סי’ כו) בשם שו”ת אמרי אש חיו”ד סי’ ס”ט שאיסור הוצאת זרע לבטלה תלוי בראוי להוליד וכך כתב גם בשו”ת שבט סופר אבה”ע סי’ א’. וכעין זה כתב גם במנחת פתים (אבה”ע סי’ כה). אולם יש לדעת שהפשטות היא שאין חילוק, ולכל אדם יש איסור הוצאת זרע לבטלה, ראה בספר אמרי בינה (אבה”ע סי’ ח’) שהוכיח שבכל מצב האיסור קיים.