איך יתכן שרב נתן אומר בנדרים נט. כל הנודר כאילו בנה במה וכל המקיים נידרו כאילו הקריב עליה קורבן ומשמע גרע יותר כאשר קיים נידרו ופיר הרן שהקב"V אינו חפץ בנדרים אלא מה שהוא אסר די יותר ואדם שמקיים נידרו מרגיש שעשה מצוה ועדין הקב"ה אינו חפץ בזה.
ואיך יתכן שכאשר קיים נידרו גרע טפי שהרי התורה מצווה לקיים, ואם קיים כאשר התורה ציוותה ודאי לא גורע מאשר לא קיים.
ולמרות שהשאלה אינה נוגעת כל כך להלכה אשמח לקבל תשובה
תודה
תשובה:
שלום רב
אני מפרש זאת לעצמי כך: כשאדם נודר נדר, הוא בעצם אוסר על עצמו ת הדבר המותר. כלומר, הקדוש ברוך הוא נתן תרי"ג מצוות והוא רואה לנכון להוסיף עליהם. דומה הדבר לאדם שבונה במה להקרבת קרבנות – בבחינת "אש זרה אשר לא צווה", ולכן כאשר הוא מקיים נדר, ודאי זה חיוב גמור ואין לו רשות להבטל מכך, אבל זו הקרבת קרבן על במה שלא נצטווה בה. התורה מצווה על מזבח בבית המקדש, לא על במה הנעשית מדעתו של אדם בחצרו. כלומר לא מדובר כאן על איסור הקרבה בבמות, אלא על התוכן הרעיוני ברצון לאסור על עצמו את המותר.
שבת שלום.
יפה ונכון ישר כח
פירוש אמת אבל עדין רב נתן מתעלם לגמרי מקיום המצווה. וזה לכאורה אינו נכון. ואדרברא אם אני הייתי מפרש הייתי אומר שהחלק האחרון היינו הקרבת הקורבן הוא פחות כי כעת מקיים מצווה וסוף כל סוף למרות שהביא את עצמו למצווה לא לרצון השם יתברך מכל מקום קיים מצווה מהתורה ומי יוכל לשער לכן מעז יצא מתוק
אין מצוה לקיים נדר, יש איסור לעבור עליו…
נכון טעות שלי, וכבר מבואר ששכר מצות לא תעשה בזה העולם, עכ"פ ראיתי בשני לוחות הברית שכתב על פי הזוהר הקדוש, שנדר גבוה משבועה, ולכן שבועה לא יכולה לאסור דבר שכבר קיבל בשבועה, מה שאין כן נדר. ודעת הזוהר לא כפי הגמרא שקיימא לן, ששבועה חמורה מנדר.
אולי אפשר לומר שרב נתן סובר כדעת הזוהר ולכן …
לא הבנתי מה הקשר.
השאר תגובה