בס״ד, ילד גנב מחשבים מבית ספר ומכר לחבר שלו שידע שהמחשבים גנובים, שניהם התחרטו והתוודו, ויצא מצב שילד הראשון בא ושילם כסף מפני שלא ידע אם חברו יחזיר, וחברו גם כן בא והחזיר את המחשבים, כך שיוצא שבית הספר מחזיק גם במחשבים (שלא ניזוקו) וגם בכסף. בנוסף בית הספר רוצה להעניש!
השאלה: הרי בגמרא ב״ק צד: אמרו חכמים שאין מקבלים מהם, ואין רוח חכמים נוחה הימנו, ורמב"ם בהלכות גנבה א, יג פסק, וגם ״הנה שלך לפניך״. האם על בית הספר להחזיר את הכסף שקיבל, מפני שקיבל את שלו ע״י וידוי וסליחה של הילדים? והאם מותר לבית הספר להעניש אע״פ שהילדים מעצמם באו והתוודו והחזירו גנבתם? ( יצא מצב כעת שהילדים התחרטו שהחזירו מפני העונש , כפי שכתב הרמבם)
תשובה:
שלום רב,
מצד דיני ממונות חייב בית הספר להחזיר את הכסף לידי הילד השני שקנה את המחשבים, עד כדי הסכום שהוא שילם עבור המחשבים ואת היתרה להחזיר לילד שגנב.
מצד חינוך, קשה להתערב בשיקולים החינוכיים של הנהלת בית הספר. בעיקרון הנך צודק שילד שחוזר בתשובה מיוזמתו לא ראוי לעונש.
ההלכה שלא לקבל גזילה אמורה רק במקרה שהגזילה לא קיימת. ככל הנראה יש טעות במקור שציינת לדברי הרמב"ם.
מקורות:
הקונה דבר שיודע שהוא גנוב יכול לתבוע את הגנב המוכר להחזיר לו את כספו. עיין ש"ך חו"מ סי' שנו סק"ז וביאור הגר"א שם סק"ח. ואפילו לדעת הנתיבות שם סק"ב שאין חיוב להחזיר לקונה את הכסף, מכל מקום אם הם קטנים אין מקחם מקח והוא חייב להחזיר את הכסף. מבחינה חינוכית ודאי שיש להנהלת ביה"ס להחזיר לקונה, כדי שהגנב המוכר לא ירוויח מהגניבה.
