שלום לכבוד הרב,
אני לא יודע אם מותר לשאול שאלות כאלה..אבל אני צריך עזרה..
יש בשו"ע חושן משפט סימן שעח' סעיף ד' שם בביאורי הגר"א קושיא שמביא הגר"א על דברי הטור שיש לו תרתי דתסתרי…פעם אחת הולך כשיטת רש"י ופעם אחת כרמב"ם – איך הוא מיישב זאת? לא הצלחתי להבין.
וגם שם באותו מקום בביאורי הגר"א אות כ' הוא כותב עוד קושיא על הטור…אשמח אם הרב יבאר לי את זה ואת התשובה..
אם כבוד הרב יכול אשמח :)
תשובה:
שלום רב,
מותר לאפשר לשאול כאל הכל….
לעצם השאלה, יש מחלוקת בין רש"י לרמב"ם במקרה שהזיק בעה"ב בשוגג את הנכנס שלא ברשות אבל ראה אותו נכנס שלרש"י הוא חייב שחוזר להיות כאילו נכנס ברשות ולרמב"ם הוא פטור ואין חילוק לרמב"ם אם ראה אותו או לא ובזה סתמו המחבר והטור כהרמב"ם בסעיף ו ואח"כ לגבי שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות בהוזקו שפטורים מחלק הטור בין ראו ללא ראו ,וחילוק זה לא הוזכר בגמ' בכלל (גם לשיטת רש"י )לגבי שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות . וגם בהמשך הטור "לפיכך וכו'" לא מזכיר חילוק בין ראו ללא ראו וכתב הגאון שבאמת הוא טעות ,ונתחלף ,שחילוק זה היה כתוב למעלה לגבי הזיק בעה"ב בשוגג את הנכנס שלא ברשות וסתם הטור כשיטת רש"י שיש חילוק בין ראה ללא ראה ולמטה צריך למחקו והחילוק היחיד הוא בין הוזק להזיק הגאון בס"ק יז הביא המחלוקת בין רש"י להרמב"ם בנוגע לשניהם ברשות דהיינו רה"ר או שניהם שלא ברשות דלרש"י יש חילוק בין הזיק בידים שהוא חייב להוזק דהיינו שהניזק נתקל בו שהוא פטור ולרמב"ם החילוק הוא בין הזיק בכוונה שלזה קוראים הזיק ושלא בכוונה קוראים הוזק וממילא לרמב"ם ברה"ר שלא בכוונה גם פטור בדיוק כמו רשות הניזק .לפי זה כתב הגאון ( גםבסעיף ד' ) שמה שכבו בטור ובש"וע שדווקא רשות המזיק בלי כוונה פטור ,הוא כי הם הולכים בשיטת רש"י אבל לרמב"ם גם ברה"ר בלי כוונה פטור וכתב הגאון בסעיף א שמבואר במשנה שנתקל בכד פטור ברה"ר ובגמ' שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים הוא בגלל שהמניח כד ברה"ר נחשב שלא ברשות דלרש"י אם היה ברשות היה חייב כי הזיק שם בידים והראיה שרב פפא בגמר' שם מחייב בקרנא דעצרא שהדרך שם להניח חביות ונחשב שניהם ברשות.
