לתרומות לחץ כאן

מודעה לבטל את כל הנדרים מכאן ולהבא

שלום וברכה
אם אני רוצה למסור מודעה שכל הנדרים שאני אנדור השנה יתבטלו אפשר לעשות את זה רק בראש השנה? ומה הכללים של זה?
כי אמרתי את זה בהתרת נדרים בערב יום כיפור אבל לא ידעתי כל כך מה זה אומר ויש שם קטע שאומר משהו על תנאי ופחדתי שזה מחייב אותי למשהו..אמרתי את כל הקטע אבל לא בכוונה שלמה האם זה נחשב?

תשובה:

שלום רב

אתה יכול לעשות זאת גם עכשיו, לאו דוקא בערב ראש השנה או ערב יום הכיפורים. מה שנאמר שם "ובאם שאשכח לתנאי מודעה זו וכו'" הכוונה היא פשוטה, שהרי באופן נורמלי אם אדם לא רוצה בנדר ומבטלו לכתחילה אם כן מדוע הוא נודר? בהכרח שכוונתו לבטל את המודעה, ועל כך אנו מנמקים, שמודעה זו תשמש אותנו באופן שנשכח ממנה ונידור מכאן ולהבא, שלא יהיה לנדרים אלו כל משמעות. אבל אדם שזוכר בשעה שנודר שמסר מודעה ואף על פי כן הוא נודר – הנדר קיים.

אגב, המנהג הוא שלמרות המודעה, אדם שנודר אינו רשאי לעבור על נדרו בלא התרת נדרים.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שלום, כבוד הרב
    אני חושב שיהיה ממש כדאי שתעיינו כל פעם במקור לפני שאתם עונים תשובה. כך התשובות תהיינה הרבה יותר מדויקות, וכן הסיכוי לטעות ישאף לאפס.
    זה שלא עוברים על הנדר למרות המודעה לא כדאי להזכיר בתור "מנהג" (יש אנשים שייחסו לזה בפחות רצינות בגלל זה). מדובר בשתי שיטות בראשונים (נדרים כג:) ששתיהן הובאו בשו"ע סימן רי"א סעיף ב (אף כי השיטה המחמירה הובאה בשם "יש אומרים").

    סליחה על ההערה. ותודה על התוכן המעניין באתר. אני מאוד מעריך את עבודתכם.

  2. אסביר את כוונתי, מה שקראתי לזה "מנהג" הוא משום שבעצם המודעה מועילה, אלא שחכמים הנהיגו לעשות התרה כדי שלא יבואו לזלזל בנדרים. אין לזה כל קשר עם ההלכה שהזכרת, שעליה לא כתבתי מנהג, אלא להיפך נקטתי כדבר פשוט כדעה המחמירה, עיין היטב.

  3. תודה רבה על התשובה.
    עיינתי שוב ושוב בתשובתכם, ולמען האמת לא הצלחתי להבין מה שכתבתם כעת בתגובה.
    השלחן ערוך מביא שתי דעות, לפי הדעה הראשונה המודעה מועילה לבטל את הנדר (במקרה שבשעת הנדר הוא לא זכר את המודעה). לפי הדעה השנייה זה לא מועיל לבטל את הנדר בשום אופן חוץ מאשר אם ייזכר מהמודעה תוך כדי דיבור מהנדר.
    מתשובתכם משמע שנקטתם כשיטה הראשונה – שאם לא זוכר את המודעה בשעת הנדר, אכן הנדר בטל, ורק שיש מנהג לא לסמוך על זה.

  4. עכשיו הבנתי.
    אתנם אומרים, שבעיקרון, למרות שבשו"ע ריא-ב מובאות שתי שיטות אם המודעה מועילה (באופן שלא זוכר אותה בשעת הנדר), אנו נוקטים שניתן לסמוך על השיטה הראשונה, שכן היא היא השיטה העיקרית (למרות שהשו"ע עצמו כתב שיש לחוש לשיטה זו. אך עיינתי כעת בראשונים וראיתי שרוב רובם מקילים בזה, ומביאים ראיות עצומות לדבריהם. כמו כן ראיתי שהבית יוסף עצמו בשו"ת אבקת רוכל לא חשש לשיטה המחמירה).
    אלא שאתם מביאים פוסקים שכתבתו שלמעשה לא סומכים על אמירת כל נדרי ביום כיפור, ומצריכים להישאל. וזה מה שכתבתם, למרות המודעה המנהג הוא להחמיר.
    כעת הדברים ברורים.
    רק מכל מקום יוצא, שהמנהג הזה הוא דווקא לגבי אמירת כל נידרי, שכיון שהיא אמירה ציבורית, ולא של אדם פרטי – לא ראוי לסמוך על זה. ואולי אותו הסברא שייכת גם לגבי המודעה שאומרים בערב ראש השנה. אבל יוצא מזה, שאם אדם מוסר מודעה נפרדת ופרטית לחלוטין, אכן ניתן לסמוך על זה.
    אם כן, ברצוני לציין, שדווקא בשאלה של השואל כאן, מדובר על מודעה פרטית (לא של כל נידרי ולא של ערב ראש השנה). לכן לכאורה יש לסמוך על זה.

  5. הדברים נאמרו על המודעה בערב ראש השנה, ולא ידוע לי על כל חילוק בפוסקים ובסברא בין מודעה זו למודעה הנאמרת ביוזמה פרטית בזמן אחר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל