שלום וברכה.
מה הדין אם מתוך כעס אמרתי לחבר: "אני יותר לא מדבר איתך בחיים שלי, זהו, זה קבלה"?
האם צריך לעשות התרת נדרים. האם הדין משתנה במידה ועשיתי התרת נדרים בראש השנה?
תודה.
תשובה:
שלום רב
יש לחשוש שמא נחשב הדבר כשבועה, ויש לעשות התרת נדרים. למרות שמן הסתם לא היתה כאן כוונה אמיתית לשבועה וזו היתה אמירה סתמית של כעס. יש להשמר מאוד מאמירות כאלו, עוון נדרים חמור עד למאוד! לגבי המודעא שעושים בערב ראש השנה, אף שאם לא זכרת ממנה בשעה שנדרת היא מועילה מעיקר הדין לבטל את הנדר, החמירו חכמים לעשות התרה, כדי שלא יהיו נדרים קלים בעינינו.
מקורות:
ראה שו"ת מהר"י ויל סי' ב שלא ראינו לרבנן קשישאי שסמכו על המודעא, וכ"כ בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' נג ומשום הטעם האמור. בערוך השולחן סי' ריא סעי' י החמיר בזה עוד יותר, ואמר שמודעא מועילה רק כשהיא נאמרת על פי החלטת אדם פרטי,] אבל אמירת כל נדרי או כל דבר שאדם עושה ציבורי אינה מועילה, משום שגדר המודעא היא שאחרי שאדם גילה דעתו שאינו מעונין בקיומו של הנדר נחשב כל נדר כנדרי שגגות ואינו כלום. אבל אם אמר את המודעא כחלק ממנה מקובל ללא כונה יתירה, אין בכך כדי לגלות על דעתו ואפילו בדיעבד גדול אינו רשאי לסמוך עליה. על כך שלענין מנהג טוב ניתן לסמוך על כך, ראה שלמת חיים לגרח"י זוננפלד סי' תסז.
