בס"ד
שלום וברכה לדיינים של האתק דין שליט"א,
בש"ע או"ח סימן תר"ה סעיף א' איתא בהגה וז"ל
" הגה: א ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות, כי הוא (ב) מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ), ולוקחין למעוברת (ג) ב' תרנגולים אולי תלד זכר; ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיה א, יח) ונהגו ליתן הכפרות לעניים, ד או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל). "
והמשנה ברורה פירש בסעיף (ב) והעתיק מלשונו הקדושה רק מה ששייך לנדון דידן וכתבתי הגה שבין ההסימנים אלה " ** " כדי להבדין בינו ובין מה שכתבתי כדי לעזור להבנת השאלה ,וז"ל
פירוש של המשנה ברורה (ב)
" ובמקום [חיי אדם] שמתקבצים הרבה ביחד ודוחקין זה את זה והשוחטים נעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין מפני רוב העבודה. ויוכל לבוא לידי איסור נבילה **
** ויכול לבוא לידי איסור וכו' – כאן הביא דברי החיי אדם והתעורר נקודה חשובה על יכולת ששחיטה לא תהיה כשרה, ולקמן נדבר יותר. וממשיך המשנה ברורה….
טוב יותר לשחוט הכפרות יום או יומים קודם יוה"כ כי כל עשי"ת הוא זמן לכפרות [פמ"ג ע"ש].
או שיסבבו [חיי אדם] על ראשיהם במעות ותחשב להם לצדקה שלא יהיו נכשלין באיסור נבילה ח"ו. **
**או יסובבו וכו'- כאן נתן עצה טובה כיצד למנוע מלהיכנס ליכולת בעיה זו. וממשיכה המשנה ברורה לפרש…
[ומי שיכול ורוצה מן המובחר יקרא [חיי אדם] השוחט לביתו באשמורת הבוקר . וכו'… והנה אף כששוחט בבית בעה"ב הדרך הוא שבאים ג"כ מבע"ב הסמוכים ובפרט כששוחט בביתו באים הרבה שלוחים ביחד עם כפרות ומחמת שצריך לשחוט כפרות הרבה אין הזמן מספיק לבדוק בכונת הלב כדין י"ב בדיקות וקרוב הדבר שמחמת הנחיצה לא ידקדק היטב בבדיקה לכן העצה היעוצה שעכ"פ אחר שחיטת כל העופות של בעה"ב אחד יבדוק **טרם ילך השליח עם העופות כדי שיתברר לו אם נמצא סכינו יפה שאסור לאכול קודם הבירור ואם נמצא פגום יטרוף כל העופות של בעה"ב זה] " עכ"ל.
** טרם ילך השליח עם האופות וכו'- הנה כאן התעורר נקודה חשובה מאוד, כי בימינו ראיתי במקומות שבאים השליחים עם הרבה עופות לבית של בעל הבית או מקום המתאספים שם רבים ומוכרים העופות לכל מאן דרוצה, ושם עושים הכפרות שליהם עם העופות – עד כאן הכל יפה , אלא מכאן ולהבא שיש לשאול כמה שלאות. למטה תסריט ואחר כך שאלות.
ויש מקומות שאחר שבעל הבית עשה הכפרות הוא מחזיר העופות לשליח, ששם אותה בתוך הכלוב, ושם יש הרבה עופותו בתוך כלובים , והכל אחד בצד השני בלי שום הבדלה של מי מה – כלומר עוף זו של מי – של שמעון או של ראובן? ושם הרבה עופות בלי שום היכר. נגיד שבתסריט אחר אם היה שמות בכלובים של תרנגולים, ואם יצא טריף, מ"מ לא משנה מתסריט שכתבנו קודם איפה לא כתוב שום שמות מהסיבות שנראה למטה בשאלות הבאות. לכן לפי מה שהתעורר החיי אדם שהובא במשנה ברורה של סיכוי שיצא טריף, שצריך בדיקה כדי לדעת. אז נשאל כמה שלאלות פה בתוך מה שכתבנו עד כאן , ואלו הן:
א. מצד בעל התרנגול- כיון שהרבה מקומות לא מצוי שישחטו מיד אחר הכפרה, היאך יודע בעל התרנגול שהשחיטה יצא כשרה? ואם נגיד יצא טפריף ר"ל, אין לזה כפרתו מועילה כלום? כי לא יכול לתת כפרה זו לצדקה, והרי שזה נראה העצם של הכפרה שיכפר עליו . וגם מטעם שכתה המ"ב בשם מהרי"ו בהתחלת ס"ק ב' לא נראה שיצא כי אם מדמים הכפרה לקרבן ידוע שקורבן פסול לא עשה כלום ואז זה גם לא. מה נאמר על בעלים שבמצב כזה?
ב. מצד השוחט – כיון שלא שחט את התרנגול תיקף ממול הבעל האוף, ר"ל אם יצאה טריף בעת שחיטתו , מה יהיה לבעליו? דהיינו נגיד אם הוא היה רק שליח שלו, ועליו לשחוט בשבילו ואם התסריט היה כזה, אז פשוט שכיון שפגם משהו שלא שלו, עליו לשלם או לקנות אחר בשויו ודיו, אלא בנ"ד – יש גם הענין של כפרה ואיך יועיל כלום אם יקנה אחר? הרי כיון שבעל האוף בעת שהחזיק האוף ועשה כפרה אמר הנוסח הרגיל ובו כתוב " זה חליפתי , זה תמורתי, זה כפרתי זה תרנגול ילך למיתה, ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום" וכיצד יהיה חליפתו, תמורתו וכו' כיון שהשוחט פגם בו?! לכן מדוע אינם שוחטים ממול הבעלים? השוחטים לא שליחים של בעל העוף, וגם המוכרים שלכאורה שליחים של בעל התרנגול שמביאים אותו אצל השוטח, הם לא נשארים כל עת וגם לא רשום בדיוק איזה תרנגול של מי, ואפילו נאמר שכן מי יאמר שיועיל עתה לו לקחת תרנגול אחר בשביל הבעל התרנגול זה ? כיון שלא סבב על ראשו, וחזרנו על מה שכתבתי שאם היה רק ענין של שליחות בשלמא שזה משלם עתה שיש ענין כפרה מהו?
ג. אם יטרף ר"ל, נגיד ממול הבעל- האם לשוחט לשלם או להחזיר הכסף? ובמקרה ששאלו בשאלה ב', כשהוא שוחט רחוק מן הבעלים מה יעשה השוחט? ומה לגבי ענין כפרה של הבעל?
ד. מן הראוי היה לשחוט ממול הבעל האוף, אלא נגיד שלא יהיה זמן או משום סיבה אחרת כגון שעושים כפרות בפרהסיא בחו"ץ והרבה עכו"ם עוברים ומסתכלים וכו' ואם ישחטו יכול לגרום חששים והתפאלות שזה נראה שעושה כישוף וכו', ואין צ"ל המשוגעים שמאוד חושבים מקפידים על "צער בעלי חיים" ולשיטתם הרוצים לבטל שיטתינו וכו' שכבר ידוע כמה בעיות נותנים לנו בכמה מדינות כמו במקומות מסויומות באירופא שלא מבינים כלום וגם לא רוצים להבין, אלא תוך שינאה נותנים לנו בעיות וגם יש מאלה משוגעים ששומרים יותר על זכויות וחיים של בעלי חיים מבני אדם – אז נגיד שבכהאי גוונא שמוכרחים לשחטם רחוק, האם יועיל להציל הבעלים מן סיכוי טרפה אם יאמרו קודם הכפרות תנאי שאם יקרה משהו לתרנגול מכיון שלא יראה ויבדוק תרנגול, שיוסיף סכום כסף לצדקה בשויו כדי שאם יהיה פגם, אזי הכסף יהיה כפרה? נראה שכן אלא הצד לא טוב שזה דורש הוצאת כספית יתרה ולכאורה היה עדיף פשוטו לעשות כפרה אם מעות בלבד. אבל שאלתי ממקרה אם יהיה מישהו שמאוד מקפיד על כפרה עם תרנגול, מה יעשה שאם בעירו רק עושים בכהאי גוונא שלא ידעים מאומה מה הוא משפט התרנגול.
ה. כיצד יודיע השוחט על בעליו על מה שקרה? ומה יעשה כאשר אין שום רושם שמות או מס' טלפון וכו'? נראה שגם הוא צריך כפרה…
ו. כיצד עושים בא"י ?
ז. ואלו שעושים עם מעות – ונגיד אלו היו עושים עם תרנגול, היו עושים בשיטת האר"י, שלאשה מעוברת עושים עם ג' תרנגולים . ופירוש אחת נקבה לאשה ועוד אחת אם יהיה בת ותרנגול אחד אם יהיה בן, אז יש להם לעשות גם אם שווה סכום של ג' תרנגולים או דילמא לא שייך כאן כי אע"פ שערך הכסף הוא שווה מחיר תרנגולים כיון שאין מין לכסף לא איכפת לן ודיו עם סכום לב' תרנגולים ? בודאי למי שסובר כהמ"א זה מספיק, ומ"מ לא נרא שזה לעיכוב כלל, רק רציתי לשמוע מכם מה דעתיכם על זה.
ח. שאלה זו קשורה על שאלה הקודמת מספר ח', אם מגיד שיעשו אם תרנגול והאשה מעוברת כבר כמה חודשים שכבר יכולים לדעת המין של העובר, אז אף למי שסובר כהאר"י דיו בתרנגולת ותרנגול אם הוא בין , או' ב' תרנגלות אם בת ? דהיינו עקר השאלה האם סומכים על בדיקת ראפוית באולטרסונד בזה?
תודה רבה, אשמח מאוד לשמוע ממעלת כבוד תורתיכם!
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום רב
א. מרבית שאלותיך הן משום שהבנת שהכפרה תלויה בכשרות התרנגול, ולא היא! גם אם התרנגול נמצא טרף אין צורך לעשות שנית, כך כתב באשל אברהם בוטשטאש סי' תרה, שדי חמד מערכת יוה"כ סי' א, וראה שער הכוונות דף ק ע"א בהגו"ב בשם בית מועד שהכפרה אינה על ידי נתינת הצדקה אלא בעצם השחיטה, אלא שנהגו לתת לעניים לקיים בזה גם צדקה שאף היא סגולתה רבה להנצל מן הדין.
ב. העושה כפרה בכסף, סכום הכסף לא צריך להיות שווה ערך לעלות של תרנגול, העיקר לתת כסף לצדקה, יש שנותנים ח"י שקלים וכיוצא בזה כל אחד לפי נדיבות ליבו.
ג. מסתבר שאפשר לסמוך על אולטרא סאונד בענין זה שבלאו הכי אינו חיוב של ממש.
