מותר לצייר את השם?

ידוע ומדובר בספרים, הסתירה בפסוקים, שמצד אחד כתוב "ותמונה לא ראיתם" ומצד שני, "ותמונות השם יביט", "פה אל פה אדבר בו", "נפתחו השמים ואראה..אדם יושב על הכיסא" וכאלה הרבה.
וראיתי שמיישבים, בכמה מקומות כולם על זה הדרך, שמצד עצמותו יתברך ודאי שאינו גוף ואין לו דמות הגוף וזה אחד משלוש עשרה עיקרי האמונה, אבל מצד התגלות שמראה עצמו לנביאים, יש לו דמות כמו שרואים מפורש בפסוקים.

והנה מה שמצאתי בפוסקים:

1. יתרו כ, כ
לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם.

2. שופטים יח, ט
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם.

3. משנה וגמרא ר"ה כד, א-ב
דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו, שבהן מראה את ההדיוטות, ואומר: הכזה ראית או כזה?

גמרא ומי שרי, והכתיב לא תעשון אתי, לא תעשון כדמות שמשיי … בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה …
דמות ארבעה פנים … פרצוף אדם … לא תעשון אתי לא תעשון אותי … לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות. שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו.
והא רב יהודה דאחרים עשו לו ואמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין, התם חותמו בולט הוה ומשום חשדא (שלא יאמרו ע"ז היא לו, רש"י),
כדתניא טבעת חותמו בולט אסור להניחה ומותר לחתום בה חותמו שוקע מותר להניחה וסור לחתום בה.
… ואיבעית אימא להתלמד עבד, וכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות.

4. תוס' שם ד"ה והא
תימה והא צורה דרבן גמליאל לא היתה בולטת, ויש לומר דמכל מקום שייך בה חשדא דגבי לבנה אין חילוק כיון דאינה בולטת ברקיע.

5. תוס' יומא נד, א
ואפילו חשדא ליכא בציורים שהם מיני צבעים בעלמא ואין בהם ממשות כלל, דלא חיישינן לחשדא אלא בחותם בולט ולא בחותם שוקע, וכל שכן בדבר זה שאינו לא שוקע ולא בולט אלא מין צבע בעלמא. ונראה לי דאפילו ישראל מותר לצור צורות במיני צבעים ואין בזה משום לא תעשה לך פסל, דלא אסר אלא פרצוף גמור חקוק בששר, אבל במיני צבעים מותר.

6. רמב"ם הל' ע"ז פ"ג ה"י
והוא שתהיה הצורה בולטת, כגון הציור והכיור שבטרקלין וכיוצא בהן, ואם צר לוקה. אבל אם היתה הצורה מושקעת, או צורה של סמנין כגון הצורות שעל גבי הלוחות והטבליות, או צורות שרוקמין באריג הרי אלו מותרות.

7. שו"ע יו"ד סי' קמא
ד אסור לצייר צורות שבמדור שכינה, כגון ד' פנים בהדי הדדי, וכן צורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת. וכן צורת אדם לבדו, כל אלו אסור לעשות אפילו הם לנוי. ואם עובד כוכבים עשאם לו, אסור להשהותם.
במה דברים אמורים, בבולטת. אבל בשוקעת, כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין, מותר לעשותם. וצורת חמה ולבנה וכוכבים, אסור בין בולטות בין שוקעות.
ואם הם להתלמד, להבין ולהורות, כולן מותרות אפילו בולטות.
ז יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה, אבל צורת ראש או גוף בלא ראש, אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה (וכן נוהגין).

8. דרכי משה שם
(ה) וכתב המרדכי … בשם מהר"ם … אבל לצור בצבעונים מותר אפילו לישראל עצמו לצור … דלא שייך לומר דלא תעשה לך פסל בצר במיני צבעונים שאינו לא בולט ולא שוקע.

9. ט"ז שם
(יב) מותר לעשותן. משמע כל הצורות האסורות דלעיל מותר לעשותן כשהם שוקעים, אבל בטור הביא אח"כ בשם הרמב"ן שכתב בכל מה שאסור מן התורה … ודמות אדם, משום שנאמר לא תעשון אותי פירוש כדמות שאני מראה עצמי לנביאים, כל אלו אסור בין שוקע בין בולט … ואם כן תימא על השו"ע שלא הביא דעת הרמב"ן. ולענין הלכה ודאי שאין להקל כלל נגד דברי הרמב"ן והטור מסיק כן וכן הר"ן.
(יג) וצורת חמה כו'. לפי שאינם בולטם ברקיע, כן כתבו התוס'. ובגמרא וטור הוזכר גם מזלות בהדי כוכבים, ואם כן יש לתמוה על מ"ש אח"כ בשו"ע ס"ו דמותר לצור צורת בהמות, והלא גדי טלה שור בכלל המזלות הם, וכן ארי … יהיה איסור לעשות צורות דגים שהוא מזל אדר, ומצינו בגמ' פרק השולח דרב צייר כוורא … ונראה דציור הוא עדיף אפילו ממשוקעים דאין בציור שום ממשות.
(טו) אבל צורת ראש כו'. בפרישה כתוב בשם רש"ל דבסמ"ג נוטה לאיסור אפילו בפרצוף אדם לבד.

10. ש"ך שם
כב אסור לעשותם אפילו לנוי, וכ"כ ברמב"ם פ"ג, ובספרי המחברים הישנים כתוב אפילו לגוי, וכ"ה בטור, ואלו ואלו דברי אלהים חיים, דכיון דקפיד קרא אעשיה אין חילוק בין עושה לנוי או לגוי אסור.
כה ונראה דכל צורות דאסרינן אינם אסורים אלא בצורה שלימה ממש, כגון צורת אדם בשתי עינים וחותם שלם וכל הגוף וכיוצא בו, אבל לא חצי הציור כדרך קצת המציירים צד אחד של הצורה וזה אינו אסור נ"ל.
ל צורות הבהמות וחיות. משמע דאפילו אריה מותר … והב"ח בקונטרס אחרון אסר, וטענתו דהלא הכוכבים ומזלות במדור התחתון הם ואסורים, ומזל ארי עומד לבדו בחודש אב, ושור בחודש אייר, ואסור לעשותן עכ"ד. ולפי דבריו כל הי"ב מזלות אסור אפילו כל אחד בפני עצמו, ומעולם לא שמענו מי שנזהר בזה … הלכך נראה דהא דאמרינן דמזלות אסורים היינו כל י"ב מזלות יחד, דומיא דארבעה פנים להדדי, כן נראה לי.

11. נקודת הכסף שם
גם מה שכתב לחלק בין ציור דעדיף ממשוקעת אינו נכון כלל, כדמשמע מכל הפוסקים, אלא הנכון כמ"ש בש"ך ע"ש.

12. חכמת אדם כלל פה ס"ד
ונראה לי דאע"פ שאינו אלא חצי הגוף מצד הפנים, אע"פ שאינו עושה כל הגוף פנים ואחור, מכל מקום אסור (וראי' מחותם).

13. שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' לה
אלא ה"ק, אסור לעשות צורה לנוי דהיינו דבר קבוע שיטעו לומר שיש בהם ממש, לאפוקי דרך עראי לפי שעה, כגון משחק בהם או להתלמד דשרי, דלא אתו למטעי. ולפי דרכנו למדנו באותם הפרצופות שעושין לתינוקות לשחק בהם, וכן אותם שעושים המשחקים לשחק בהם, הואיל ולאו בדרך קבע עבידא שרי.

מכל הנ"ל, אינו נראה שהאיסור בפוסקים הוא מצד "כי לא ראיתם כל תמונה."
אלא נראה שישנם כאן שני איסורים,
האחד הוא ציור גרמי השמיים, וזה מצד עבודה זרה, ואז נראה שכשאין ממשות, ואינו בולט, כגון בציור, אז בזה אין איסור, ובפרט כשהציור אינו שלם ובנוסף כשאין מקום לטעות אחריו.
האיסור השני הוא מצד "לא תעשון אתי – לא תעשון אותי." שאז לכאורה אין כל עיניין לממשות, שקוע או בולט, לכאורה כל עשייה בכלל.
אך ישנה מחלוקת בין הפוסקים כמובא לעיל,
הייתי שמח להתייחסות לכל הנ"ל.
המון תודה מראש,
רון.