למה מברכים "שהכל" על שניצל, הרי השו"ע פסק שאם יש קצת מ-5 מני דגן שנותן טעם יש לברך "בורא מני מזונות" פירורי הלחם ודאי באים לתת טעם?
תשובה:
שלום רב,
הטעם לכך שמברכים שהכל על שניצל, הוא משום שמה שאמרו "כל שיש בו מחמשת מיני דגן ברכתו מזונות" הוא רק כשהמטרה היא שהקמח ישמש כחלק מהמאכל, ולכן למרות שהוא מיעוט הוא הקובע את הברכה, אולם כאשר הוא לא חלק מהמאכל אלא כעין תבלין, תמיד דינו כטפל והברכה נקבעת לפי הרוב, ומשום כך הסכימו הפוסקים שהיות וכל אדם שאוכל שניצל כוונתו לאכול בשר עוף, והקמח בא רק כדי להטעים את העוף, דינו כתבלין לענין זה. אכן בשו"ת אור לציון (ח"ב עמוד קכה) העיר שאם אכן שמים את פירורי הלחן עבור שובע או בשביל הטעם, ברכתו בורא מיני מזונות.
לפי מה שנאמר בתשובה, מה שנפוץ בימינו ששמים פירורי לחם מוכנים ולא קמח שאז ברור שהמטרה אינה שלא לדבק ייצא שוודאי לברך מזונות?
ראה את העידכון בתשובה, שם התחדש שדבר הבא לתבלין, למרות שהוא משמש לטעם ולא לדבק, הוא תמיד טפל.
השאר תגובה