שלום,
האם אין התנגשות בין איסור הנאה בעולם בלא ברכה/מועל/גוזל מה' -ונרחיב זאת גם לברכה ראשונה ואחרונה לעומת ספק ברכות להקל.
האם לא עדיף לנקוט בריך רחמנא או נוסח אחר שחכמים קבעו -יקבעו-ואפילו לאמר בפשטות 'ברוך/ תודה ה' על האוכל-שתיה שנתתנ לנו' ואז לצאת כל השיטות. להנות /להודות לה' ללא הוצאת שם ה'
תפו"א ממדורת ל"ג (שחביב עתה) לעומת זיתים עץ- מ-7 המינים. האם יש הבדל בין אשכנזי לספרדי לענין קדימות
האם צריך שיהיה חביב לכל הדעות או בד"כ חביב או הולכים חביב כעת
למה מברכים וקודם לפרות אחרים (7 המינים) על זיתים אם מזיק-גורם לשכחה?
תשובה:
א. בענין זה יש מחלוקת בין הפוסקים, ולדעת הפרי מגדים בסי' רי"ט מ"ז ס"ק ג גם באמירת בריך רחמנא יש איסור של ברכה לבטלה, ועצה זו אינה נראית בעיניו, וי עוד מגדולי הפוסקים שהסכימו לדבריו. כמו כן יש לדעת, שיש מגדולי האחרונים שסברו שכאשר אמרו שספק ברכות להקל, או ספק דרבנן להקל, פירושו שחכמים כלל לא חייבו ברכה על צד הספק, וממילא גם לא שייך בזה איסור גזל, ראה בענין זה בישועות יעקב או"ח סי' תעג. כמו כן ידועה מחלוקתם של המהרש"א ורבי עקיבא איגר [ברכות יב א] בענין, אם אדם שמחמת הספק אינו יכול לברך רשאי להמשיך ולאכול, ויסוד המחלוקת היא האם הגזל הוא בעצם זה שהוא אוכל ללא ברכה, ונמצא שאמנם הוא מנוע מלברך אבל הוא גם בספק גזל, ולכן עליו לעשות שינוי מקום וכדומה דבר שיאפשר לו לברך, או שהאיסור גזל הוא בכך שאינו מקיים את חובתו לברך , וממילא כאשר הוא פטור מכך מחמת הספק – אין גזל, שהרי הוא נוהג כדין.
ב. בביאור הלכה בתחילת סי' ריא מבואר, שכאשר יש לפניך מין אדמה ומין עצה, בכל צד חביבות שיש תמיד מקדימים את העץ, ולכן כיון שבדרך כלל העץ חביב מהאדמה ורק עתה האדמה חביב יותר יש להקדים את העץ, וראה שם עוד הרבה פרטים בדין זה.
ג. גם זית הוא בכלל מין שבעה, ואין החשש שיכחה מוריד מחשיבותו.
