שלום רב
ראיתי שיש הרבה ראשונים ואחרונים שמתירים פילגש חלקם מובאים באוצר הפוסקים וחלקם נחלקו אם מותר לפרסם היתר זה אבל שאלתי היא כיון שהביא השולחן ערוך הלכות אישות סימן כג' שהעוון החמור ביותר בתורה הוא שז"ל, מדוע לא חוששים בדורינו שבזה שלא מתירים דין פילגש שיש ודאי על מי לסמוך לעושה כן והרי כיון שלא מתירים זה יכול להיות חומרא דאתי לידי קולא היינו באופן שאינו יכול להתחתן איתה בסיבות כל שהן ובנתיים יכול לבוא לידי שז"ל
צריך לציין שאני מדבר על לומדי תורה מעוכבי שידוכים שיכולים ליבוא לקלקולים גדולים מעוונות אילו כאשר יש להם על מה שיסמוכו אם יקלו בזו ההלכה וכמו שאמרו חז"ל דיינו שמצילות אותנו מן החטא
תשובה:
שלום רב,
אני לא כל כך יודע על מה אתה מדבר. מכעט כולם אוסרים. זה נכון שיש כאלה שאומרים שמעיקר הדין היה מותר, ומדרבנן זה אסור. ראה שם בח"מ וכן באוצר הפסוקים. אבל להתיר לגמרי, לא ידוע לי מלבד היעב"ץ שרבים כבר תמהו עליו ביותר. אם כוונתך כשאתה אומר שדנו אם מותר לפרסם. לדברי הרמב"ן. הרי הוא כתב בפירוש להזהיר על כך, כדי שלא יבואו על איסור נדה. שהוא חמור יותר מאיסור הוצאת זרע לבטלה. (ראה בבית שמואל סי' כג ס"ק א'). כלומר, למרות שמעיקר הדין סובר הרמב"ן שאין איסור פילגש (שלא כדעת הרמב"ם שסובר שיש בזה איסור דאורייתא). בכל זאת, קבע שאסור לעשות כן, ואף חייבים להזהיר את בנות ישראל שלא יעשו כן. משום שפירצה בתחום זה עלולה להביא לפירצה באיסור נדות. כך שדומני ששאלתך מיותרת.. בנוסף, צריך לדעת שמה שיש היום אין כל סיבה לומר שלא היהי בעבר. ואם בכל זאת ראו הראשונים שעליהם אנו נשענים לתקן פרצות אלו, ולא לחשוש לחששות שאתה מעלה. ודאי שאסור לנו להיות "חכמים" מהם ולהתיר פרצות אלו.
אגב, גם עם עצם הרעיון שלך, יש לי חוסר הבנה.. "לומדי תורה מעוכבי שידוכים"… אם הם מצאו מישהי שמוכנה להיות להם לפילגש (כלומר, מיוחדת רק להם). מי מונע מהם להתחתן איתה?? חשוב על הדברים, ותראה שהמציאות אינה כל מורכבת. ואם היא טובה לפילגשות, ניתן גם להתחתן איתה.
