אמירת קדושה ביחיד בצירוף אנשים שכבר התפללו ואמרו קדושה

לכבוד מרנן ורבנן שלום רב,

לפעמים קורה אצלינו בבית הכנסת, שאדם אחד או שנים מאחרים לתפילת המנחה (הקטנה), והוא מגיע ממש סמוך לשקיעה או אפילו קצת אחרי השקיעה (עד 13.5 דקות כמובן), ובדרך כלל מגיע כבר אחרי שהציבור סיים את חזרת העמידה – ומיד דופקים בשולחנות ומכריזים "קדושה!!" ואותו המאחר מתחיל מיד לומר שמונה עשרה בקול עד הקדושה, והציבור עונים אמנים לשלושת הברכות הראשונות וקדושה, ולאחר מכן הוא ממשיך בלחש. שאלותיי:

1) האם נכון וראוי לעשות כן? (כיוון שהדבר הפך להיות מעין הרגל, וכמעט בכל יום יש אחד כזה שמאחר ואז אומר קדושה בצורה שכזאת)
2) מהו המקום בו מותר להפסיק לקדושה של אותו אחד? – האם מותר לו להפסיק את הציבור לפני התחנון או לפני תתקבל בשביל הקדושה שלו? או שמא הוא חייב להמתין עד לאחר שהציבור יסיימו את עלינו לשבח?
3) האם אותו מאחר שאומר קדושה בצורה שכזאת, בכלל זה נחשב לו לתפילה בציבור לכל הדיעות? (מעין פורס על שמע שכזה)

בברכה,

תשובה:

שלום רב

אינני יודע מה המקור למנהג זה. שהרי בתפילת יחיד לא אומרים קדושה, כמבואר בהרחבה במשנה ברורה בסי' סט, שדן זה יכול להעשות רק באנשים שהתפללו ולא אמרו קדושה ועתה הם מצטרפים יחד לקדושה עם אותו אחד שמתפלל. מה שברור הוא שתפילה זו אינה נחשבת תפילה בציבור כיון שהוא מתפלל לבדו. כמו כן אין כל ספק שאין לו רשות להפריע באמצע התפילה עד לאחר עלינו לשבח.