לתרומות לחץ כאן

אמירת קדושה ביחיד בצירוף אנשים שכבר התפללו ואמרו קדושה

לכבוד מרנן ורבנן שלום רב,

לפעמים קורה אצלינו בבית הכנסת, שאדם אחד או שנים מאחרים לתפילת המנחה (הקטנה), והוא מגיע ממש סמוך לשקיעה או אפילו קצת אחרי השקיעה (עד 13.5 דקות כמובן), ובדרך כלל מגיע כבר אחרי שהציבור סיים את חזרת העמידה – ומיד דופקים בשולחנות ומכריזים "קדושה!!" ואותו המאחר מתחיל מיד לומר שמונה עשרה בקול עד הקדושה, והציבור עונים אמנים לשלושת הברכות הראשונות וקדושה, ולאחר מכן הוא ממשיך בלחש. שאלותיי:

1) האם נכון וראוי לעשות כן? (כיוון שהדבר הפך להיות מעין הרגל, וכמעט בכל יום יש אחד כזה שמאחר ואז אומר קדושה בצורה שכזאת)
2) מהו המקום בו מותר להפסיק לקדושה של אותו אחד? – האם מותר לו להפסיק את הציבור לפני התחנון או לפני תתקבל בשביל הקדושה שלו? או שמא הוא חייב להמתין עד לאחר שהציבור יסיימו את עלינו לשבח?
3) האם אותו מאחר שאומר קדושה בצורה שכזאת, בכלל זה נחשב לו לתפילה בציבור לכל הדיעות? (מעין פורס על שמע שכזה)

בברכה,

תשובה:

שלום רב

אינני יודע מה המקור למנהג זה. שהרי בתפילת יחיד לא אומרים קדושה, כמבואר בהרחבה במשנה ברורה בסי' סט, שדן זה יכול להעשות רק באנשים שהתפללו ולא אמרו קדושה ועתה הם מצטרפים יחד לקדושה עם אותו אחד שמתפלל. מה שברור הוא שתפילה זו אינה נחשבת תפילה בציבור כיון שהוא מתפלל לבדו. כמו כן אין כל ספק שאין לו רשות להפריע באמצע התפילה עד לאחר עלינו לשבח.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. לכאורה מדין "פורס על שמע" משמע שמותר ליחיד לחזור על דברים שבקדושה (שלא אמרם בהתפללו ביחיד) כ"ש כשמדובר ביחיד שעדיין לא התפלל כלל.

    כן משמע מדברי הר"ן ד"ה מתניתין במסכת מגילה דף יג' סוף ע"א מדפי הרי"ף:
    "…והכא נמי תנן פורסין, מפני שהוא אומר קצת מברכות ק"ש, דהיינו ברכה ראשונה בלבד ולאחר שסיים אותה ברכה מתחיל לתפילה מעומד, לפי שיש בה קדושה"
    ואם כן משמע מתוך דבריו שאותו היחיד יכול לומר: קדיש, ברכו, ברכת "יוצר המאורות" ולאחר מכן להמשיך לומר ברכת י"ח משום שיש בה קדושה שלא אמרה בהתפללו ביחידות.

    אשמח לתגובתכם

  2. ברור שאין דין פורס במנחה (כי אין ק״ש) אבל שאלתי הייתה האם באופן עקרוני יכול היחיד לומר קדושה בקול בתוך מניין שכבר התפללו.
    ודין זה נלמד מדין ״פורס״ עפ״י מה שכתבתי בשם הר״ן.
    וכמו שבשחרית יכול היחיד לחזור על דברים שבקדושה (קדיש,ברכו,יוצר ומהר״ן הנ״ל משמע גם עמידה) הרי גם במנחה נוכל להכיל דין זה רק על עמידה?

  3. לכאורה הדבר אסור, גם דברי הר"ן הן מכלל החידוש המיוחד של פורס על שמע. אני על כל פנים לא מצאתי מקור למנהג זה שיש מקומות שעושים במנחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל