אני עוסק בענינם נוגע לקבל חפצים שהובל אליו בשבת ובפרט כשהוא עצמו הזמין הדבר.
למשל אם אני קונה דבר על אמזו"ן (Amazon) ושילם לדבר בכרטיס אשראי והם אומרים שהדבר יהיה נשלח בתוך ה' ימים וא' מן הימים הוא השבת. וכך הוה שהדבר הגיע בשבת. מה ההלכה – אם הגוי יכול להכניס הדבר לרשותי או לא. שראיתי ברמ"א בסוף סימן שז שכתב אינם יהודים המביאים תבואה בשבת לישראל שחייבים להם והישראל נותן לו מפתחו לאוצרו והאינו יהודי נותנו לשם ומודדים ומונים יש מי שמתיר משום דאינו יהודי במלאכת עצמו עוסק ואינו של ישראל עד אחר המדידה ושיחשוב עמו אחר כך ע"כ והעה"ש בסל"א מבאר שאפילו אם היהודי דיבר עם הגוי מקודם אודות זה אעפ"כ כל זמן שאין הדבר בדגר סחורתו של ישראל מותר אבל אם הדבר בגדר סחורתו של ישראל ממילא יש איסור מראית עין אם יכנס הגוי החפץ לרשותו. ועכשיו יש לעיין במשל שלי אם החפץ שהזמנתי בגדר סחורתו של ישראל או לו דלכא' יש סברא להקל שאני לא קניתי הדבר בקנין ממש דכשאני שלמתי לא היה שום חפץ שם ולא היה חפץ מיוחד בשבילי ואפילו עכשיו שאמזו"ן (Amazon) מובילין מה שהם מייחדים בשבילי אלי שאלתי מאיתם אם יש להם כח לשנות הדבר ולשלוח אותו חפץ לאיש אחר ונראה מתשובתם שיש להם כח וממילא מה זכות לישראל באותו חפץ ואיך זה סחורתו של ישראל? ואעפ"כ ראיתי בספר הלכות אמירה לעכו"ם (Artscroll) שחייב היהודי לפרוט בשעת קנייה שלא ישלח החפץ בשבת ואפילו אם הגיע הדבר בשבת היהודי לכתחלה צריך לומר להם שאני לא יכול לקבל אותו בשבת. מה דעתך בענין זה.
תשובה:
שלום רב
עיקר סברת הרמ"א היא שהגוי "אדעתא דנפשיה קעביד" כלומר היהודי מבחינתו לא דרש ממנו כלום רק הוא מבקש לפרוע את חובו ומביא את התבואה בשבת.במקרה שלך, זה לא ממש דומה, שכן יש התחייבות של החברה להביא את החפץ בתוך חמישה ימים, כך שבעצם אתה מבקש מהם שבאחד מאותם ימים יביאו אותו ובכלל זאת שבת, לכן, למרות שלא ניתן לקבוע שהדבר אסור, שכן עדיין מבחינה מסוימת הוא עושה אדעתיה דנפשיה שהרי היה יכול להביא ביום הקודם או שלמחרתו שאף הם מכלל החמישה ימים, מכל מקום יש הגיון לקביעתו של הגר"י זילברשטין שלכתחילה ראוי לפרש שאינך מעוניין לקבל את החפץ בשבת.
שלום רב בבקשה יש לי כמה ספקות לענין הנ"ל
א) אם בדיעבד הגוי מביא החפץ בשבת: אם נקרא מלאכת הגוי לענין היתר אמירה לנכרי בטלול (מ"א סי שז ס"ק כט) או כיון שהישראל הזמין החפץ ולא היה לו להתנות שיכול לבא בשבת נקרא מלאכת ישראל ואסור לאמור לו לטלטלו באיזה זוית שירצה (שם ס"ק לב)
ב) אפילו אם נקרא מלאכת גוי איך הישראל יכול לקבל הדבר כיון שיש איסור מראית עין אע"פ שאין מראית עין בההוצאה אבל יש מראית עיין דמחזי שקונה קנין בשבת (מ"ב ס' שז ס"ק עח עם הש"צ אות פט)
ג) מה שחושש הרמ"א בס"ס שז למחזי שקונה קנין בשבת (ע"פ הש"צ הנ"ל) לכא' נגד הפסק שלו ופסק של הש"ע בס' רמו ס"ב (שרמ"א אינו חולק שם) שחושש לטעם של סמ"ג שיש מראית עיין על מלאכת ההוצאה והש"ע אינו חושש לטעם של רמב"ם שחושש מטעם מו"מ וכדומה וא"כ לענין דידן איך חשש הרמ"א לטעם של קונה קנין בשבת? ואע"פ שלפי המ"א (ס' רמו ס"ק ו) הפסק של רמ"א נכון אבל יש נ"מ להקל בעת הצורך (כמ"ש המ"א שם)
ולבי קשור בספקות ואני פונה למעלתכם להתירם
א. אכן צידדנו לומר שיש מקום לחשוש כאן שהוא מלאכת ישראל כיון שהזמין את המוצרים על דעת שיבואו בתוך הזמן הזה, אף שמעיקר הדין יש להקל שאינו מעונין שיבואו בשבת דוקא.
ב. ברמ"א שם מבואר שלא חששו למראית עין בהבאת חפץ אלא רק בעשיית מלאכה בבית הישראל, וכיצד נוכל לגזור גזירות מדעתינו. המיחזי שעליו דיבר המשנה ברורה הוא כאשר עושים מדידה שנראית ממש כמקח.
ג. כנ", כאן יש מדידה.
השאר תגובה