בס"ד
שלום רב,
מפורטות להלן מס' שאלות שאשמח לקבל עליהן את תשובתכם:
מעט רקע: השאלות מתייחסת לעובדת – מורה – שזכתה להתנהלות מאד לקויה מצד המעביד. השאלה מתייחסת הן לפיצויי פיטורין והן לפיצויים בגין הלנת שכר. מה ניתן לדרוש על פי דין תורה?
1. מצד הלנת שכר –
עובדת שבמשך חודשים רבים שלא שילמו לה שכר (במשך שנה שלימה לא קיבלה באופן מסודר משכורות שהגיעו לה – היו משכורות שעוכבו כחצי שנה). בשל כך חזרו לה שיקים מינוס בבנק, חריגה מהמסגרת וכו'.
2. את מי ניתן לתבוע? מדובר במורה שהגוף המשלם הוא אחד והמנהל בבית הספר הוא אחר. האם מותר גם לתבוע את המנהל אע"פ שלא היה בגדר המעסיק (מי שמשלם את השכר)?
כשמורות פנו אליו שוב ושוב ואיימו שלא תגענה לעבודה אמר להן שהוא יפטר את כולן. היו שנים שמי ששילם זו עמותה בראשותו אך שנים אחרות היה גוף אחר. האם בשל היותו מנהל בכ"ז יש אפשרות לתבוע אותו כי הוא שאחראי לתשלום למורות (כספים שהגיעו מהעמותה הושקעו בציוד מתקדם בבית הספר וכו' ומשכורות למורות לא שולמו!)?
3. האם ניתן להניח כי למעסיק חרדי יש היתר עסקא? ולתבוע על סמך זה? ראיתי אצלכם כי יש שוני בין מעסיק עם היתר ובלי היתר.
4. לגבי פיצויי פיטורין – מבחינת החוק הישראלי, כשהתפטרות נובעת מהרעה בתנאים – היא נחשבת כפיטורין ומזכה בפיצויים. מה מבחינת דין תורה?
5. היות והמעסיק חרדי- האם מותר לדרש פיצויי על פי הלנת שכר כדי שיהיה בסיס גבוה למו"מ מולו ולהתפשר בגובה סכום שניתן לתבוע על פי דין תורה (נאמר לבקש 15,000 שמגיע על פי הדין הישראלי ולהתפשר על 10,000 שזה הפיצוי שמגיע על פי דין תורה)?
6. אשמח להבין מכם מהם ראשי הנזק שניתן לתבוע בגינם:
א. פיצויי פיטורין – לפי מה התחשיב?
ב. בהנחה שלא ניתן לתבוע בגין הלנת שכר – מה מותר לתבוע שהרי שיקים חזרו ריביות גבוהות בבנק בשל חריגה ממסגרת וכו'.
ג. מה לגבי העובדה שמדובר באם חד הורית לארבעה ילדים – ששנה שלימה לא יכולה היתה להסתמך על משכורת קבועה מדי חודש בחודשו דבר שגרם לה קושי רב, חרדות ובעיות קשות בניהול כלכלת הבית ובטיפול בילדים.
ד. במידה ובכ"ז ניתן לתבוע בגין הלנת שכר, האם מותר על פי הדין הישראלי? ואם כן, האם בכ"ז ניתן לתבוע גם על נזקים אלו?
ה. שכר טרחת עו"ד – האם זה בגדר הוצאות שניתן לתבוע מהם עפ"י דין תורה?
ו. האם יש ראשי נזק נוספים שניתן לתבוע על פי דין תורה?
סליחה על אורך השאלה, בברכה,
תשובה:
שלום רב,
ראשית, רוב הדיינים סוברים שאסור לתבוע בבית הדין לעבודה.
בעניין פיצויי-פיטורין בפיטורים או בהתפטרות, ההלכה היא כדין תורה, מאחר שכן המנהג.
בעניין פיצויים על הלנת שכר, מאחר ובדרך כלל יש בעיה של איסור ריבית בפיצוי זה, החוק לא התקבל כמנהג אצל החרדים לדבר ה'. מצד הלכה יש מקום לחייב ריבית בהלנת שכר, במקרים שאין איסור ריבית (כגון: שיש היתר עיסקא ויש סוברים שבכל חברה או עמותה ללא ערבות אישית אין איסור). אבל, מאחר והחוק לא התקבל כמנהג, לכאורה לא ניתן לחייב מעסיק חרדי בשיעור שהחוק מחייב, אלא לפי המחירים בשוק. במקרה שגם המעסיק וגם העובד היו בדרך כלל באוברדרפט, ניתן להניח ששיעור הריבית הראוי הוא כפי השיעור הנמוך מבין שני חשבונות הבנק.
אינני סבור שלרוב מוסדות חרדיים יש היתר עיסקא, אולי לרוב עסקים.
פיצויי על חזרת שיקים וכדו' או חרדות ועוגמת נפש, נחשבים כגרמא שיש חיוב לצאת ידי שמים בלבד ובית דין לא יכול לחייב. בית דין יכול לחייב רק במקרה שהמעסיק ידע שהעובד סומך עליו ובפשיעתו לא נכנסה המשכורת בזמן. אבל, במקרה זה, העובדת ידעה שלא ניתן היה להסתמך שהמשכורת תיכנס בזמן.
שכר טירחת עורך דין לא ניתן לתבוע, אלא אם כן הנתבע סירב להגיע לבית דין.
אין מקום לתבוע את המנהל אישית, אלא אם כן, יש עליו טענה שלקח מכספי העמותה לכיסו שלא כדין. ככלל, עדיף לתבוע גם את העמותה וגם את המנהל ובית דין יחליט את מי לחייב.
מקורות:
לעניין פיצויים על הלנת שכר עיין בתשובה כאן.
