כבוד הרב, אני ובעלי חילוניים בהתנהלותינו אך מאמינים בקב"ה ומשתדלים לקיים את המצוות הבסיסיות שאנו מצליחים (שבת, חג, טהרה וכו')
לפני זמן לא רב, יחסינו עלו על שירטון וקצת התרחקנו.. בזמן הזה במקרה נתקלתי במישהו שהיה אהבת נעורי והופרדנו בהכרח ע"י המשפחות, פתאום מצאתי שם אוזן קשבת וכתף תומכת וקיימתי איתו מס' שיחות ואף נפגשנו לקפה , קרה וביום אחד שבו הייתי ממש נסערת לאחר ריב קשה עם בעלי שאף פגע בי פיזית , פניתי לאותו הבחור שיקשיב לי ויעודד.. (אציין שהוא גרוש ויודע מובן שאני נשואה) מאן לשם הובילו הדברים וברגע של חולשה התנשקנו והתחבקנו לא באתי במגע ישיר עם גופו.. ואז הכתה בי ההבנה שאני חוטאת ל ולבני ביתי וניתקתי עם הבחור כל קשר…
לבעלי לא סיפרתי דבר מחשש שהדבר יוביל לגירושים ח"ו או לאלימות כלפיי… מאז זה לא יוצא לי מהראש… יחסינו לא השתפרו ואני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות…
מה אני יכולה לקחת על עצמי ע"מ לכפר על מעשיי??? אנ ייודעת שאין בזה משום גילוי עריות בדין מיתה או כרת כי חרשתי על הנושא בכל ספר ואתר אפשרי.. אבל בכל זאת…מה לעשות??? בבקשה עזרתך האדיבה…
תשובה:
שלום רב,
על אף שיש איסור גמור בתיאור הנ"ל לא נאסרת לבעלך
