גדר איסור הוז"ל

כהמשך לשאלה #83809. יישר כח על עצתכם לבדוק אולי יש דברים בגו אצלי מעבר לענין ההלכתי אך תורה היא וללמוד אני צריך, עכ"פ לע"ע נחוץ לי הבנת הענין לאשורו ודנתי לפניכם כמה נקודות כתלמיד הדן בקרקע לפני רבותיו ואני מבקש אנא העמידוני על טעותי אם יש כזו בדברי להלן

עיקר מה שברצוני לדון לצד קולא בשעת דוחק וצורך יישוב הדעת (כוונתי למצב שקרוב הדבר לדיברה תורה כנגד ייצר הרע, מוטב יוכלו בשר תמותות וכו' ) הוא שבכל נידוני הפוסקים לדורותיהם ולמגוון פסקיהם מדובר ביש לו אפשרות לשמש בדרך היתר לישא אשה או באשתו מזומנת לפניו, ונחלקו במקומות שזה כדרך כל הארץ רק אינו ראוי להוליד כגון בזקנה וכו' וכן באחרונים שדנו על הוצאת זרע לטיפולים ע"כ שהוא חייב בפרו"ר ויכול לשמש בדרך היתר ומוציא זרע לצורך בדיקה ויכול לבא לידי השחתתת הזרע וכדו' כ"ז דומה למעשה ער ואונן עכ"פ במקצת וכן שייך בזה ביטול פו"ר וכו' – אבל לא מצאתי לאחד מהמפרשים שדיברו באחד שקיים פו"ר, ואין ביטול עיבור כגון בזמן עיבורה כבר או במינקת וגם אסורה לו, ואינו יכול לישא אשה על אשתו (בשונה ממקומות ומזמנים קדומים שהיה אפשר) ואינו מקשה עצמו לדעת וכן לא מגרה יצרא בנפשיה אלא שבמשך כמה ימים מחמת טבעו נצרך להוציא זרע לעיתים רחוקות ובפרט אם נוקטים שהוצאת שז"ל זה איסור דרבנן ורק אסמכוהו הקרא וכמו שהנו"כ מדייקים ברמב"ם) לבד העזר מקודש בשו"ע שם (סי כ"ה) שמשמע להדיא מדבריו (למיעוט הבנתי) שלדעת ר"י שרי גם לחנם ובמקום הצורך לכו"ע בגוונא הנ"ל ואמנם דבריו שם הם ביחס לטועה ומגרה יצרא לכתחילה על סמך דברי ר"י ולזה סייג שם דבריו בתחילה ובסוף שאינו נכון לעשות כן אפי' שזה לא בכלל השחתת זרע אבל בגוונא שאינו מקשה עצמו לדעת ובנוסף לכל הפרטים הנ"ל לא מצאתי מקום שמבואר לאסור מלבד העזר מקודש שע"פ דבריו יש מקום לצדד לקולא בגוונא דילי

ביאור האגרות משה בדברי ר"י דמיירי במשמש שלא כדרכה כדי להוסיף תאווה לצורך המצווה לכאו' זה חידוש בדברי ר"י – ובכל הנו"כ על הטור והשו"ע משמע שנקטו את ר"י כפשוטו שבאקראי מותר להוציא זרע בתשמיש שלא כדרכה למלאות תאוותו וכלשון ר"י אבל באקראי בעלמא שמתאוה לבא על אשתו שלא כדרכה שרי" אפי' שלא חסר לו תאווה לעצם התשמיש רק הוא מעוניין למלאות תאוותו שלו
ועוד שחידוש ר"י הוא רק לגבי ההוצאת זרע בשלא כדרכה ולא על עצם התשמיש שזה בלאו הכי מותר בלא הוצאת זרע כמשכ' הרמ"א, ולכן להעמיד שההוצאת זרע עצמה היא מרבה תאוותו למצוות עונה ולא למלאות תאוותו כפשוטו לכאו' זה דחוק בדברי ר"י – [והרא"ש נוקט את תירוץ ר"י בתרא הנ"ל לעיקר והרמ"א מביאו]
ודברי הגרי"ש שהר"י מיירי רק באחד שכבר יצא לו זרע בשעה ששימש שלא כדרכה ולא כהוראה להבא שמותר בדרך אקראי זה מעקר את כל תמיהת הב"י ושאר הנו"כ על הר"י שהבינו דברי ר"י בלכתחילה וע"ז תמהו

[אין לי צד שזה יכול להוות היתר לרבים אך במצבים מסוימים מוטל על האדם לדעת קצה האחרון של הדין ולעמוד בו מאשר לגרום שעובר על הדין באיסור שזה מכניס בו תחושה שבכו"כ אינו עומד באיסור חמור כ"כ וגורם לו תחושה של ירידה ביר"ש ואז קרוב הדבר שעובר גם במקום שאסור ממש משא"כ אם יכול למצוא עצמו בתוך גדרי הדין עכ"פ עד יעבור רתיחת דמו בתקופה זו אז הוא מצליח להחזיק עצמו במסגרת ההלכה ובמקביל לזה מוסיף יר"ש בלבבו להמנע מזה ככל האפשר]

במטותא מינייכו אנא עיינו בדברי העזר מקודש הנ"ל והתייחסו ככל יכולתכם לדברי הנ"ל בהרחבה – לא מצאתי רב שיש לי יכולת ללבן איתו את הדבר ובנפשי הענין.

יישר כוחכם,

נ.ב מיותר לציין שהאינטרנט ברשותי חסום מכמה כיוונים באופן המועיל ביותר ע"פ דין שאם לא כך הייתי יכול לתלות כל בעייתי הנ"ל בזה, רק שזה ממש לא כך

תשובה:

שלום רב,

אני ממש לא מסכים עם דבריך. אכן ידועים דברי ר"י שמותר שלא כדרכה באקראי אפילו אם יצא ז"ל. הבית יוסף תמה עליו תמיהה רבתי. איך יתכן שבאקראי מותר לעבור איסורים?? ועוד חמורים כאלה שבודאי ראית מה כתב עליהם השו"ע שמקורו הוא מהזהר. וכי מותר לחלל שבת באקראי?? מצאת פעם איזה איסור שמותר לעבור סתם כך באקראי? לכן בהכרח שיש איזה הגדרה בדברי ר"י, לא יכול להיות אחרת! עם איזה הסבר כלשהי צריכים להסביר מדוע באקראי זה לא בהגדרת האיסור. אם יש לך הסבר כשלהו אחרת מדברי האגרות משה או האחרים המפרשים את ר"י, היה על מה לדון. אבל כל עוד אין לך כל הסבר, אלא רק לומר שפשטות דברי הרמ"א או הטור שהביאו את דברי ר"י שבאקראי מותר, זה בדיוק כמו לצטט את ר"י ללא כל הסבר.

יש כאן קושיא עצומה. יש תירוץ, כזה או אחר. ואתה בוחר להצמד למילים של ר"י או של אלו שהביאו אותו, ולטעון שהתירוץ לא נראה בדבריהם. אני ממש לא נכנס לזה. אבל אם זה לא נראה בדבריהם, ואין לך כל הסבר אחר מניח את הדעת, אז אסור לעשות כלום עד שתדע מה הפשט בשיטה זו. כי לומר שמותר לעבור על איסור באקראי זה שטות גמורה, וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

לכן גם איני רואה כל הוספה מדברי העזר מקודש. העובדה שהוא כותב שלא ראוי לעשות כן, בהחלט יכול להיות גם לאחר פירוש האגרות משה או פירוש אחר בדברי ר"י. וזה גם מסתבר מאד שלכתחילה לא ראוי לעשות כן.

מה שכתבת לחלק בין המקרה שלך לבין המקרים הנידונים בפוסקים. גם הוא ממש לא נראה, שכן מי שממליצים לו להתחתן זה יקרה תוך שבוע?? אפילו האישה צריכה להמתין מספר ימים עד שהיא תטהר. וגם אתה לא מדבר על פרק זמן ארוך יותר. אני לא לגמרי הבנתי, כי למיטב הבנתי גם במקרה שלך, היצר הרע מעורב בצורה כלשהי. שכן אם יוצא לך ללא כל רצון מצדך, אין זה איסור כלל, ואפילו לא איסור בשוגג, שכן הגדרת האיסור הוא כפי שאתה כותב שאדם מגרה את עצמו.

גם מה שאתה כורך בין איסור הוז"ל לבין העיבור וההריון. ממש לא נכון. האיסור קיים ללא כל קשר ביניהם. בבן איש חי (בתשובה ברב פעלים, איני זוכר כעת היכן) כבר תקף את מי שניסה לומר שהאיסור הוא קשור לאפשרות ההולדה. אלא שיש איסור נוסף שזה כן קשור לעיבור היריון, שזה איסור השחתת זרע, שאיסור זה הוא להשחית את הזרע הראוי לעיבור, ראה בהרחבה בשו"ת מרחשת (ח"ב סי' ט).

אני אכן בטוח שתלמיד חכם כמוך בודאי לא יוצר מצב שדבר כזה יקרה לו. ובדאי נזהר מאד מזה, בכך אין לי ספק. אבל כפי שכבר כתבתי לך, המצבים שאתה מגיע אליהם, אינם רגילים, ואין לי ספק שיש טיפול לדברים אלו, אלא שאני לא יודע, אבל רשמתי לך מספר טלפון שם, אני מניח שהוא יוכל לסייע לך.