אימי היא הבכורה ולה 4 אחים. הם טוענים שאין לה חלק כלל בירושת ההורים.
אך ככל הידוע לי , אימי המסורה היא זו שטיפלה בהורים במהלך כ20 שנה האחרונות מחייהם: דאגה לכל צרכיהם , החל מקניות תדירות וכלה בהגעה לרופאים ולטיפולים , ואפילו כששכבו על ערש דוואי בביה"ח – נטשה הכל וטיפלה בהם במסירות רבה! (שהרי הם טעמו שלא יכלו לטפל בהם מאחר והם כהנים וכמעט תמיד יש אזהרת כהנים בבי"ח …)
הכיצד זה ייתכן כי האחים נוטלים להם הכל וטוענים כי דבר לא מגיע לה???
הרי שהעניין הוא חריג : אצבע לא נקפו במתן עזרה וסיוע להורים, והם נוטלים הכל, והיא שדאגה לכל מחסורם -לא מקבלת דבר!!!!!
אשמח לתשובה.
חג שמח !
תשובה:
מועדים לשמחה
אכן תחוש ממש לא נעימה… אני לא מכיר את התמונה הכללית אבל בהחלט היה ראוי שהבנים יתחשבו מעט יותר. אבל התורה לא ניתנת לשינויים בעקבות התנהגות כזו או אחרת. ואחד מה"אני מאמין" הוא שזאת התורה לא תהא מוחלפת. עפ"י משפטי התורה כשיש בנים הם היורשים ולא הבנות.
יחד עם זה, היום מאחר שטכנית קשה מאד לבנים לממש את הירושה ללא חתימת הבת, וללא הסכמתה לא ניתן להוציא צו ירושה הכולל את הוצאת חלקה מהירושה. נחלקו האחרונים האם הבת מחוייבת לחתום על ויתור מדין השבת אבידה, שהרי הירושה היא שלהם. או שלא ניתן לחייב את הבת לחתום על ויתור כזה, וממילא היא זכאית להגיע להסכם שהניח את הדעת מבחינתה כדי שיזכו לחתימה שלה. לכן למעשה, כי יכולה לנהוג כדעה זו, ולהתנות את חתימתה בהסכם המניח את הדעת.
כיבוד אב משל אב, ולכן בוודאי יכולה לדרוש החזר הוצאות, על ההוצאות שהיו לה עם הוריה ז"ל (אם שילמה מכיסה).
אכן כיבוד אב משל אב, ולכן יכלה לדרוש מראש שההוצאות על חשבון האב או האם. אבל מאחר שלא דרשה כן, ולא היתה לה כל כוונה לדרוש את ההוצאות בעתיד, ודאי שהם ניתנו במתנה גמורה ועתה אינה יכולה לדרוש.
ממקרים שאני מכיר, הסתמא היא בהוצאות שמוציאים בשביל ההורים, (בפרט כיסוי חובות, שיתחשבנו אח"כ מהירושה), צריך בהחלט לבדוק מה הייתה הסתמא במקרה הזה, וכמו שהרב טען יש לה קצת מוחזקות בגלל שיכולה להימנע מלחתום, ונאמנת בברי ושמא, שהתכוונה לקבל חזרה מהירושה. (כך נראה גם מנוסח השאלה, שהדבר שבעיקר מטריד את הילד/ה, זה ההוצאות שהיו לאמא על ההורים)
השאר תגובה