מצינו ברבינו יונה דרך תשובה ארוכה לכפרה על חטא ואחד התנאים הם להיות באותו מצב ולהתגבר, כ"כ מצינו תנאים ואמוראים שהתענו כל ימיהם על חטא, כ"כ הירא ורך הלבב ישוב לביתו שם גם משמע שצריך תשובה לא של רגע שאל"כ שישוב בתשובה ברגע,
מאידך מצינו שאדם המקדש אשה ע"מ שהוא צדיק ספק מקודשת שמא עשה תשובה רגע לפני וזה שרק ספק מקודשת כי אינו ודאי לנו שהרהר בתשובה כ"כ בני קורח עשו תשובה ברע ונצלו, כ"כ ברבי אלעזר בן דורדיא שהספיק לו זמן מועט להחשב צדיק, מאידך מנשה ואחאב שכתיב שנכנעו לפניו ועשו תשובה ובכז לא עזר להם לחיי העולם הבא
כ"כ כתוב בטור שאנו צריכים להיות "בטוחים"! שנצא זכאים בדין ולשמוח ומאידך אומרים וידוי ר' גרשום, וכ"כ 10 ימי תשובה שבוכים ומתוודים
וזה מעט מבולבל אצלי מה חילוקי תשובות אלו יש תשובה של הר"י שמועילה למה? ויש תשובה של כקידושין שמועילה למה? ולאיזה תשובה מתכוון הטור שאחרי כל עמ"י צריכים לשמוח ולהיות בטוחים! וכ"כ אחר יום כיפור כתוב לך אכול… שוב בטוחים ושוב יש הושענא רבא לחיתום דחיתום, אשמח למעט סדר בזה ומקווה ששאלתי ברורה
תשובה:
ראה מה שכתבתי כאן בענין זה. ומכאן נבין, שכדי לקבוע את מעמדו של האדם די בהרהור תשובה אמיתי, ובהחלטה אמיצה לעתיד, ולענין תיקוןם החטאים צריך את כל חלקי התשובה.
שנה טובה
