מה הדין של גבר ואישה שחיים ביחד כבר מספר שנים והגבר אומר שהוא לא רואה צורך בחתונה גם בגלל שבמצב הנוכחי כבר אין צורך לא מבחינה חוקית (ידועים בציבור) ולא מבחינה הלכתית (אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות)
האם הוא צודק וכבר אין טעם לחתונה?
האם הוא יהיה חייב בגט?
מה לגבי כתובה?
האם הרבנות תכיר בצורך לגט?
מה לגבי מזונות האם הוא חייב?
(אין שם בעיות השאלות רק לצורך הבהרת עניין הנשואין ותוקפם) ואגב ציין הגבר שיש יתרון מסוים לדבר הזה שאם אכן הוא ירצה לעזוב פשוט עוזבים ודי (אם יגידו לו שיתן גט אז הוא יראה בזה כעניין טכני בלבד ואין לו בעיה עם זה) רק הוא לא מעוניין במחוייבות שיש בנשואין
תשובה:
שבוע טוב
מבחינה הלכתית ודאי שאינם נשואים. הכלל שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות לא נאמר במקרה זה. (ראה שו"ע אבה"ע סי' קמט סעי' ג'). בפרט שהמדובר הוא באנשים שסביר להניח שאינם שומרים תורה ומצוות. כך שכל עוד הם לא נישאים כדת וכדין בעילותיו הן בעילות זנות, שחז"ל ראו את זה בחומרא רבה כפי שרואים בכמה סוגיות. (ראה כתובות עג,א ובעוד מקומות). עד כדי כך, שחז"ל גזרו יחוד עם פנויה כדי שחס ושלום לא יכשלו באיסור זנות. (גזירה זו היא כמובן בזמנם שהנערות נהגו לטבול לטהרתן, שהרי יחוד עם נדה הוא יכול להיות איסור דאורייתא, ראה שו"ע אבה"ע סי כא סעי' א').
מסיבה זו אין צורך בגט, כפי שכתוב בשו"ע שם. לכן גם הרבנות לא מכירה בנישואין אלו כלל.
לגבי חיוב מזונות הבנים, הוא חייב מאחר שהוא האב. חיוב המזונות נובע מעצם היותו אב ולא בגלל שהוא הבעל של האמא. [אמנם, דעת האגרות משה עפ"י שיטת הר"ן, שחיוב מזונות הילדים נובע בגלל חיוב מזונות האשה, אבל דבריו אינם מוסכמים כלל על דברי הפוסקים. ראה מה שכתבנו כאן].
כתיבה וחתימה טובה לך ולכל משפחתך
