ברצוני לשאול כמה שאלות את כת"ר בעניני משע"כ
א. אברך כולל האם צריך להפריש ממלגתו החודשית. והאם מנקה את דמי הנסיעות
ב. כנ"ל מכולל יום שישי
ג. כסף שאמי נותנת מדי פעם ואומרת שהוא בשביל נסיעות וכד' למרות שתמיד נותנת יותר ברווח. וקשה לחשב הסכום במדויק. כמה צריך להפריש ממנו.
ד. אינטרנט לצורכי עבודה [אשר מלבד זאת משמש כבר לעוד צרכים] האם ניתן לנכות מחשבון הרווחים של מעש"כ.
ה. בערב פסח נשאר לנו חמץ בעין. והיה ארגון אשר אסף מצרכים. האם אפשר לנקות סכום המצרכים מחשבון מעשר הכספים. וא"כ כיצד שמים ערכם [יד שניה וכד' חמץ שאנשים לא רוצים להחזיק בביתם.]
ו. האם רשאי אני [אני נשוי] לקבל מאימי סכומים למרות שאני יודע שאין דעת אבי נוחה מזה לחלוטין [למרות שלא אוסר עליה במפורש. אך כשאר מדי פעם שומע זאת. אין כ"כ דעתו נוחה מזה.] [מדובר באזור המאתיים-מאה ש"ח] [אמי מרוויחה גם סכומים עיקריים מהמחיה בבית]
ז. הייתי בכולל גדול [המונה כאלף אברכים אשר אין איש שם על לב כמה לומד כל אחד. ויש אברכים הרשומים ומן הסתם אינם שם כלל.] והייתי בו בחודש אלול בלבד. ועדכנתי האחראי שעזבתי. אך קבלתי גם מילגה על בין הזמנים תשרי. האם רשאי אני בזה כיון שהייתי באלול. או חייב אני להודיעם שכבר בסוך הזמן תכננתי צעדי לעבור לכולל אחר [ידוע להם שבחשוון כבר לא קיבלתי מילגה. (ואינם בודקים להדיא מי נשאר בחשוון לתת לו על תשרי) ]
ח. כמו"כ רציתי לשאול אם בכולל הנ"ל מי שלא מקפיד על זמנים נקרא שגוזל ממון הכולל. או דכיון דכך הדרך שם ואין איש שם על לב. אדעתא דהכי נותנים [והמלגה באמת נמוכה באופן יחסי]
בברכת התורה
תשובה:
שלום רב
א. גם הכנסות מילגה של כולל מחוייבות במעשרות, אלא אם כן מדובר באדם עני שאין לו כדי צרכיו מהכנסותיו שאז הוא פטור ממעשרות כמו שביארנו כאן. את דמי הנסיעות לכולל ניתן לנכות מחישוב ההכנסות, כמו שאר הוצאות לצרכי העבודה.
ב. אין כל הבדל.
ג. נראה שצריך לחשב כנגד כולו, ככל הכנסה של ממון.
ד. אם אכן כל המטרה של האינטרנט היא לצרכי העבודה ושאר הענינים נעשים בדרך אגב ולא היית מוציא פרוטה על אינטרנט שלא לצרכי עבודה, ניתן לנכות את התשלום לשרת מחישוב ההכנסות החודשיות.
ה. לכאורה ניתן לנכות מזון זה מדמי המעשר לפי שווים בשוק. באריזות סגורות קל לחשב, אריזות פתוחות נראה שאין להם שווי כלל או עכ"פ זעום ביותר, ולא ניתן לחשב אותם כחלק מדמי המעשרות.
ו. אשה שעושה מלאכה ושותפה בהכנסות מותר לה לתת סכומים מועטים כראות עיניה, אמנם כשהבעל מקפיד שלא תתן נחלקו בכך הראשונים [ראה שו"ע סי' רמח סעי' ד], אולם נראה שבמקרה שלך לא לחינם אביך אינו אוסר עליה במפורש לתת, אלא משום שגם הוא מבין שצריך לתת לה את האפשרות לתת לך את זה ושזה עושה לה טוב שהיא תומכת בילדים, לכן הגם שלא נוח לו בכך הוא מתרצה לה שתמשיך במנהגה.
ז. המנהג הוא שבין הזמנים תמיד נגרר אחרי הזמן שקדם לו, ומגיע לך תשלום על חודש תשרי על פי דין.
ח. ודאי על דעת כן נותנים.
