שלום וברכה כבוד הרב
בעברי החילוני שמעתי הרבה שירים מכל הסוגים, כולל של נשים
אז צץ לי בראש איזה שיר לועזי מרגש, שמצמרר אותי מרוב היופי שלו ועושה לי טוב (ובכל אופן אם לא, אז לא.)
האם מותר לי לשיר אותו?
בנוסף, האם מותר לי לשמוע בכלל שירים לועזיים של נשים?
בנוסף, מחילה מכבודך כבוד הרב
כשאני נכנס לשירותים, הציצית שלי יוצאת מן הטווח המוסתר של החולצה. האם זה אסור? האם חייב שהיא תהיה מוסתרת לחלוטין?
בנוסף, האם מותר לי להיכנס לשירותים/מקלחת בשביל לשטוף את הציצית שלי?
בנוסף, האם מותר לי לשבת על פוף בשבת (זה סוג של כיסא, רק שעשוי מחלקיקי קלקר קטנים ונמעכים.) והאם מותר לי להזיז את הכיסא, ובכלל כיסאות?
תודה רבה רבה ותבורך מפי עליון. :)
תשובה:
שלום רב
א. שירים לועזיים שיש בהם תכנים שאינם ראויים, ניתן לפעמים להכשל על ידם באיסור של ולא תתורו אחרי לבבכם, כמו כן שירים שהקצב שלהם מוביל אותך לתחושות אחרות מאלו שהקב"ה היה רוצה לראות אותך בהם אינם ראויים. הרחבה בענין זה ראה כאן.
ב. שירת נשים אסור לשמוע, ואף שיש מהפוסקים שנראה מדבריהם שכאשר לא רואים אותה ולא מכירים את תמונתה מותר לשמוע אותה שרה, ומשום שאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו של אדם רואות, יש שאסרו גם זאת בכל תוקף. במקרה שראה פעם את תמונתה הכל מודים שהדבר אסור ויש שהורו שאם הוא שומע את קולה מטייפ וכיוצא בזה ואינו נוכח שם עתה, אף שמעיקר הדין אין לאסור כשראה את תמונתה לבד, לכתחילה יש להחמיר בכך.
ג. מותר להכניס ציצית לשירותים ואין צורך להסתיר אותה, כיון שהיא נחשבת תשמיש קדושה אלא תשמיש של מצוה כמו שופר לולב וכדומה.
ד. אין כל בעיה לשבת על הפוף ולהזיזו ממקומו, ולבטח שאין בעיה בכך בסתם כסאות.
מקורות:
ב. בשו"ת בית שערים סי' נג צידד להקל באופן שאינו מכירה כלל ולא ראה מעולם אפילו את תמונתה, וראה שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קפא שדחה דבריו בחריפות, ולדעתו אין סברא זו אמורה אלא לענין ראיית בגדי צבעונים של אשה, שכיון שאינו מכירה אין בכך גירוי ליצרו, אבל שמיעת קולה גורם להרהורי עבירה גם כשאינו מכירה. טוכן הורה הגרי"ש אלישיב. אולם, בשו"ת אור לציון ח"ב פ"ו סעי' יג הקל בזה לענין שמיעת קול אשה ששרה מבית אחר כשאינו מכירה. אך, באופן פרקטי נראה לי ברור שכמעט לא ניתן לעשות זאת, ואין לי ספק שאדם שיביא עצמו לידי נסיון כזה יראה אותה אפילו רק לרגע קל ואז כבר איסור גמור הוא לשמוע את שירתה.
על שמיעת קול זמר אשה ברדיו כשאינו מכירה אך ראה פעם את תמונתה, ראה מה שכתבנו כאן מדברי הגר"ע יוסף.
מקורות:
יש להעיר שלא שמתם לב לכך שהגר"ע יוסף חזר בו והורה להקל אפילו אם ראה את תמונתה, ובלבד שלא ראה אותה במציאות, וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ט' (או"ח סי' ק"ח אות מ"ג):
"ומה שכתבתי שם (היינו ביבי"א חלק א') שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית וכו' זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע (תענית ה), שאם ראה אותה בצורה ותמונה לבד, אין לחוש".
ויש עוד להוסיף מה שכתב הגר"ע בהליכות עולם חלק א' עמוד קכג שאם שמע קול זמר של אשה דרך הרדיו אפילו אם יודעה ומכירה מותר לשומעה שאין זה קול האשה ממש אלא תהליך המשנה את קולה האמיתי. וכעין זה כתב גם הרב אלישיב זצ"ל ולא כמו שהובא לעיל בדעתו.
כמובן שאיננו מדברים על הצד המוסרי, רגשי שבדבר אלא לעניין הלכתי גרידא.
בנוגע לדעתו של הגרי"ש אלישיב בזה לא ידוע לי כך.
כבר כתבנו מה שהביא הרב עובדיה זצ"ל בדעתו של הרב אלישיב זצ"ל בהליכות עולם שם. חבל שהתגובה הוסרה. אפילו רק לשם הלימוד גם אם לא הלכה למעשה שווה לדעת את הדעת האמיתית.
הלכה למעשה ברור שלא היתה דעתו להתיר.
השאר תגובה