אדם שנפטר איך מחלקים את הירושה? כמה מגיע לאשתו וכמה לילדים? ואיך מסתדרים עם החוק הדורש לתת לאשה חלק בנכסים גם מעבר לזכאות שלה מהתורה? האם היא חייבת לוותר ולחתום להם על מסמכים והאם היא יכולה לדרוש פיצוי על זה?
בכבוד רב
תשובה:
לפי דין תורה אשה אינה יורשת כלל, אלא מקבלת את כתובתה. ישנם דעות שונות לגבי גובה הכתובה, אבל מאחר שהאשה 'מוחזקת' לפי החוק, היא יכולה לדרוש את הסכום המגיע לה לפי השיטות שהכתובה היא יותר (בכתובה אשכנזית כעשרים אלף דולר).
כמו כן, מהכסף המופקד בבנק או מביטוח חיים האשה יכולה לדרוש את כל המגיע לה לפי החוק.
לגבי הדירה ושאר נדל"ן, ישנם פוסקים שסוברים שהיא רשאית לסרב לחתום על סילוק מהירושה, אלא אם יתנו להם חלק בירושה כבקשתה. וישנם פוסקים שהגבילו את הפיצוי ל-10% ממה שהיא הייתה מקבלת יותר לפי החוק, ותמורת פיצוי זה היא חייבת להסתלק משאר תשעים האחוזים.
מקורות:
עיין קובץ עומקא דדינא ח"ב עמוד 424.
אמירה זו סתמית מדיי ומן הסתם כוונתכם רק אם הבעל פתח חשבון, או ביטוח והגדיר את האמא בין המוטבים, אבל גם זה עיין בקובץ הישר והטוב מאמר הגרז"נ גולד' שלא פשוט רק בכספים מרגע ההפקדה, ולא בטוח שמועיל בבנק גוים, או מניות גויים. ועוד אשמח לתשובתכם. א.אש
הכוונה לכל חשבון בנק, משום שהתנאים עם הבנק הם שיתנהגו עם הכספים כחוקי המדינה ועוד טעמים. עיין בשו"ת אגרות משה ובתשובת הגר"ש היימן שהובאו בקובץ עומקא דדינא שם.
ניתן להכריע שקנין 'עבד כנעני' מועיל אף בגוי. עיין בעלון המשפט גליון 32 עמוד ה. כל שכן כאשר האשה מוחזקת והיורשים דורשים ממנה להעביר את הירושה אליהם.
השאר תגובה