לתרומות לחץ כאן

דיני הקטניות באשכנזי אצל ספרדים בפסח

אני אשכנזי ואשתי ספרדיה.
1
בליל הסדר הראשון אצל הורי אשתי, גיליתי שחותני עורך את הסדר על מצות רכות (ושאר החג אוכלים מצות מכונה). בבית הורי לא ידעתי בכלל על קיומם של מצות כאלה, וכיום, למרות ששמעתי, שיש ת"ח שמתירים לאשכנזים לאוכלם, אני מחמיר.
גם אצל הורי וגם אצל הורי אשתי, רק לעורך הסדר יש 3 מצות .
אני מתלבט: האם לבקש מחותני לפני הפעם הבאה שאהיה אצלם בליל הסדר שאשים לפני 3 מצות קשות. אשתי חוששת שגם אם אבא שלה יסכים, זה פוגע בכבודו. מאידך, אני חושש שבעתיד הילדים שלנו יתרגלו למצות רכות, וירצו לאוכלם גם אצלנו בבית.
מה לעשות?
2
בסימן תסד לגבי חרדל ביין שדינו כקטנית, כתבו החק יעקב והא"ר באחד ההסברים, שמילתא דעבידא לטעמא לא בטל. לא מצאתי מי שחלק עליו במפורש. (ולפי הדעה שקטניות בטלות רק ב60 מסתבר להחמיר גם בזה).
והנפ"מ בתבלינים כמו כמון,הל,קצח. כגון, כאשר אני מתארח אצל ספרדים ומגישים עוף/קציצות ואיני יודע במה תבלו אותם, האם אפשר לאכול?
3
הפוסקים בסימן תסד כתבו שהיתר קטניות בתערובת הוא רק ב"נפל" ולא ב"נתערב", כלומר, אשכנזי שנשאר לו מלפני פסח יין עם חרדל אסור לשתותו, אע"פ שהחרדל לא ניכר, וכשעירב אותו לא התכוון לבטל את האיסור. ובפמ"ג משב"ז הביא בשם מהרי"ל שהחילוק הוא שאם יכול להשהות התערובת עד אחר פסח אסור, ואם התבשיל יפסד עד אחר הפסח – מותר.
לפי זה:
כשמתארחים אצל ספרדים זה נחשב כ"נתערב", שהרי התבשיל לא יפסד אלא יאכל ע”י הספרדים? צריך להחמיר בעוף שנתבשל עם אורז? בכלים עם טעם קטניות בן יומו?
6
גם בפסח, חמותי שולחת לנו דברים שבישלה ,כדי שנאכל אצלנו בבית, האם לאכול כשלא רואים קטניות בעין, או שעדיף לחשוש לטעם הבלוע בכלים (כף החיים תנג,כז ) וחששות אחרים?
7
כשמתארחים אצל ספרדים, וילדיהם אוכלים ממתקי קטניות, ילד שלי (אשכנזי) בגיל כזה שלוקח בעצמו אוכל מהשולחן, מאיזה גיל שייך לחנך אותו שבמשפחה המצומצמת שלנו לא אוכלים?

תשובה:

1. מנהג האשכנזים שלא לאכול מצות רכות, כיון שחוששים בהם לחימוץ. נראה לי שניתן להסביר בצורה נעימהב לחמיך שהואיל ואתה אשכנזי [דבר שבטח אינו סוד…] עליך לנהוג בהלכות הפסח כמנהג האשכנזים.

2. ראוי לברר אם יש קטניות במאכלים. באופן כללי, נראה לי שאם תביע בצורה נעימה את בקשתך לנהוג כפי מנהגיך  הדבר לא יפריע לאף אחד, ואדרבה יבואו לקראתך וישתמשו בתבלינים שגם אתה יכול לאכול. לא ניתן להקל בכך במקום ספק [אף שספק דרבנן לקולא וכל שכן בענין זה שאינו אלא מנהג] שהרי ניתן לברר זאת בקלות.

3. כאשר נותנים את הקטניות  בכוונה תחילה זה נחשב "נתערב" ולא "נפל".

4. לגבי עוף שהתבשל עם אורז נחלקו הדעות: יש סוברים שטעמם בטל רק בשישים [ראה תרומת הדשן סי' קיג] ויש שנראה מדבריהם שטעמם בטל ברוב [ראה רמ"א סי' תסד ופרי חדש שם בדעתו, וכן נראה בחק יעקב שם ובמשנה ברורה ס"ק ט.

5. 6. לגבי בליעות בכלים בני יומם, לכתחילה אין לבשל, אולם בדיעבד שבישלו בכלים אלו מותר לאכול, כ"כ בזרע אמת ח"ג סי' מח.

7. אני הייתי מצדד לחנך לכך מיד בגיל חינוך. ניתן לחנך לכל דבר בגיל צעיר, השאלה היא כיצד אתה עושה זאת, אם תציג זאת כזכות, וכשמירה על מסורת משפחתית נעימה, כך הילד יקלוט את זה…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל