שאלה:
ב"ה
שלום הרב.
לפי המבואר ברמ"א [תנג', א'] שקטניות אינן אוסרות התבשיל, ועוד שמוסיף אע"ג שאסור לערבם לכתחילה, מתיר להניח נרות שיטפטפו שמן קטניות לתבשיל, ומבואר בדרכי משה שהטעם הוא משום שהוי רק מנהג ובכה"ג לא החמירו. ועוד שכל הנ"ל מיירי בפסח עצמו, אך מלפני הפסח נראה שקל טפי שהרי מבואר במשנ"ב [תנג', ס"ק כ'] שנחלקו הפוסקים האם מותר לבטל חמץ מלפני הפסח ע"מ לאוכלו בפסח, ואע"ג שפסק לחומרא, בדחק סומך להקל משום שאזלינן בתר המיקל בדרבנן, כמבואר בשער הציון. ועוד שמסתבר לומר שהמפעל המייצר את המאכלים הללו, מותר לו לערב את הקטניות עבור בני עדות המזרח הנוהגים היתר בקטניות, וממילא לא שייך בזה לגזור משום 'אין מבטלים איסור לכתחילה', ולהגיד שהקניה עצמה נחשבת כעשייה לכתחילה ג"כ לא מסתבר, וכן מפורש בט"ז [יו"ד קח' ס"ק ד'].
האם לפי כל זה, יהיה מותר לאכול תערובת קטניות שהתערבה מלפני הפסח אף לכתחילה? כגון שוקולד המכיל שמן סויה וכד' דברים שברכיבים מעורב קטניות אך הם בטלים ברוב (תנג', ס"ק ט') ואינם 'מעמיד' או 'עיקר הטעם'?
תשובה:
אני מבין קצת אחרת את הרמ"א שציינת… הוא מדבר שלא לערב ממש ואפילו בגרמא, אלא שאם כבר התערבב לו מותר לאכול. ממילא זה נכון רק כשזה קרה לך בבית ויש כאן סוג של הפסד, אבל לקנות לכתחילה תערובת קטניות ודאי אסור וזה בכלל הגזירה.
שבת שלום.
ב"ה
שלום רב.
אך כמו שציינתי כבר כתב הט"ז [יו"ד קח' ס"ק ד'] גבי בליעת כלים של גוייםף שלקנות לא נחשב כביטול לכתחילה בידיים. ובנוסף לזה, הרמ"א התיר להדליק נרות עם שמן קטניות בידיעה שיטפטפו לתוך התבשיל, וא"כ מצינו קולא בביטול איסור בידיים בקטניות, למרות שביטול לגמרי לא הותר כמבואר שם שאינו אוסר, משמע בדיעבד. אך כל הנ"ל הוא בפסח גופא, אך מלפני פסח מניין לומר שאיסור שהוי מנהג בעלמא יחשב כבר מלפני הזמן כאיסור שאסור לבטלו? הרי בחמץ גופא יש המתירים, ואף האוסרים מסתבר שהוי דווקא משום שחמץ הוא איסור חפצא מדאורייתא, ולא מנהג שהוי איסור גברא בפשטות.
לא הזכרתי את הסוגיא של ביטול איסור לכתחילה, אלא שהקלו בדיעבד במקום שיש לו הפסד, אבל לקנות לכתחילה לא מצינו שהקלו.
השאר תגובה