לתרומות לחץ כאן

שמן כותנה בפסח

שאלה:

שמן כותנה, קטניות? מוכרים אצלנו כשר לפסח

תשובה:

שמן כותנה, אף שאינו ראוי לאכילה כשהוא לעצמו אלא לאחר הפקתו לשמן, נהגו רוב האשכנזים להחמיר שדינו כשמן קטניות, וראה בארוכה בזה באמונת עתיך (קובץ מס’ 70 עמ’ 65 ואילך) מאמרו של הרב עמיחי, ובשו”ת אבן פינה (ח”ב סי’ מב) וקובץ אוריתא (קובץ ו עמ’ רכג). פולמוס גדול היה בזה לפני כמאה שנה בין גדולי ירושלים וההכרעה מאז ומתמיד היתה להחמיר, כנגד שיטתו של הראי"ה קוק זצ"ל שבהיותו אז רבה של יפו צידד להקל.

משום כך נוהגים כיום להחמיר בשמן קנולה, שאף לגביו קיים אותו הנדון.

מקורות:

ראה תשובת שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן קלח
ב וע"ד שמן הנעשה מזרע צמר – גפן (קאטאנסיד – אויל) /שמן כותנה/ לפסח, האם יש בזה משום שמן קטניות, כי לא מצא מזה כלום בפוסקים, והאם יש לי איזה ידיעה מהנסיון מגמרא או סברא.
(א) הנה אין לי ידיעה מוקדמת בזה, ולכאורה לפי מה שהביא במעדני שמואל (סימן קי"ז אות כ"ה) מכמה גדולי האחרונים, וביותר מדברי ש"ע הרז"ש (סי' תנ"ג סעי' ד'), שכתב דלא נהגו איסור, אלא במיני קטניות, אבל מיני זרעים וכו' וכיוצא בהם משאר זרעוני גינה, אין נוהגין בהם איסור חוץ מן החרדל וכו' וכן כל מיני ירקות, אין מחמירים הואיל ואינן דומין לדגן ע"כ, הי' נראה בפשוט להקל בזרע צמר גפן, אחרי הבדיקה היטב, שלא יהי' מעורב בהם א' מחמשת המינים, וכמ"ש בטו"ז (שם /או"ח סי' תנ"ג/ סק"א), משום דהרי מבואר ברמב"ם (הלכות כלאים פ"ה הי"ט), הקנבוס והקנרס וצמר גפן, הרי הם כשאר מיני ירקות ומקדשין בכרם עכ"ל, ומה שכתב כשאר מיני ירקות, כוונתו לחלוקי הזרעונים שהניח (שם /הלכות כלאים/ פ"א הלכה ח' ט'), דנחלקין לשלשה חלקים, הא' הנקרא תבואה, והב' הנקרא קטנית, והג' הנקרא זרעוני גינה, ויש מהם הנקראים מיני זרעים, ויש הנקראים מיני ירקות עיין שם, ואם כן הרי צמר גפן, מפורש, שהוי בכלל מיני ירקות ולא בכלל קטניות, אבל לפי ענ"ד עדיין לא ברירא לן דבר זה.
(ב) ואקדים במה דחשיב הרמב"ם (שם /הלכות כלאים/ פ"ה), גם הקנבוס, בהדי קנרס וצמר גפן, והכסף משנה העיר ע"ז, דהא עיקר כלאים דאו' הוי קנבוס ולוף ודומיהם, וכמו שכתב (בריש הפרק) ומאי קמ"ל וכו', הלכך לא גרסינן הקנבוס עיין שם, והנה הרדב"ז כת"י שם /הלכות כלאים/, העיר מקור לדברי הרמב"ם הנ"ל, ממתני' (דכלאים פ"ה מ"ח), הקנבוס, ר"ט אומר אינו כלאים, וחכ"א כלאים, והקינרס כלאים בכרם עיין שם, וכוונתו כמו דאיתא בר"ש שם /משניות כלאים פ"ה מ"ח/, דהא דאמרינן במנחות (ט"ו ע"ב), קנבוס ולוף אסרה תורה, אתי' כרבנן, דאי ר"ט אין קנבוס כלאים בכרם עיין שם, ואם כן דברי הרמב"ם שם /הלכות כלאים/, ומה דכתב (בראש הפרק) היינו הך, אבל עדיין צ"ע מה שהקשה הכ"מ, כיון שכבר כתב (בריש הפרק) מה קא משמע לן עוד הפעם, וגם אמאי שביק ללוף בר זוגי', ומה שכתב הרדב"ז שם, דוחק קצת.
(ג) והנראה לענ"ד, עפי"מ דאיתא במנחות שם /דף ט"ו ע"ב/ לחד גרסא, דהביא ראי' להא דקנבוס אסרה תורה מהא דתנן (שם כלאים פ"ב מ"ה), היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף וכו' עיין שם, ועי' תוי"ט (שם סופ"ה), והנה בתוי"ט (שם פ"ה מ"ה), הביא מפירוש א', שקנבוס מין פשתן, ובלעז קונבא, ויש גורסים קרנות וגרסתן עיקר, שהרי אותם שאנחנו קוראים אותו קנבוס, עושה בכל שנה כמו פשתן, ובערוך מצאתי קנבוס, ופירש שם שהוא מין תבלין שמשימין בקדירה עכ"ל, ובסוף (פרק ה') כתב קנבוס קוטלו"א /קוטולא/ בלעז עכ"ל, הרי שלהפי' שכתב, יש תרי גווני קנבוס, שהא (דפ"ב) כוונתו לקונבא, וזה כמו שפי' הרע"ב (בפ"ה) ובערבי קונ"ב /קונב/ (והיא האנף), אבל המפרש הנ"ל, פירש להא (דפ"ה) קוטלו"א בלע"ז, ש"מ דס"ל דהוי מין אחר, (וכן להערוך דפי' דהוי מין תבלין, היינו בין בהא דאיתא (בפ"ב), ובין בהא דאיתא (בפ"ה), מ"מ מודה דאיתא גם כן קנבוס, דהוי מין פשתן ובלע"ז קנבי, כמבואר בדבריו (אות הקוף ערך קנבס) עיין שם, הרי גם לדידי' איכא כמה מינים שנקראים קנבוס), ומובן ממילא שאם נאמר דיש כמה מיני קנבוס, דאז א"צ לומר דהש"ס (במנחות) /דף ט"ו ע"ב/ אתי' אליבא דרבנן דוקא, (שם בסוף פ"ה), אלא כיון דהש"ס סובב שם, על המין קנבוס (דמתני' פ"ב) הנ"ל, והרי לפי' המפרש הנ"ל, הוי זה מין אחר מהא (דפ"ה), ומכ"ש להגרסא דגורסים (בפ"ב) קרנות, ואז צריך לגרוס כן גם (במנחות שם /ט"ו ע"ב/), ואין ענין למה דאיתא (בפ"ה הנ"ל), וכן ראיתי בר"ש על המתני' (בפ"ב), שהביא הגרסא קנבום במ"ם סתומה בסוף, אלא שהוא הביא דאית גרסי קנבוס, וא"כ להגרסא קנבום, בודאי דהוי מין אחר מהא (דספ"ה), אלא אף אם הגרסא בשניהם קנבוס, י"ל דשני מינין הן כנ"ל, ודייקתי בפי' המשניות להרמב"ם, וראיתי שפי' (בפ"ב) שם /הלכות כלאים/, קנבוס, יש אומרים שהוא הנקרא בלשון ערב כרויא, ושם בפי' מהר"י מלכי צדק, כתב, דראינו במשניות, כתב בהם קנבוס, והיא טעות, אלא קרבם, גרסינן בירושלמי, איזו קרבם קרבייאו, עיין שם, וכנראה שהיא היא, מש"כ הרמב"ם כרויא, אלא שהרמב"ם פי' כן, אף נניח הגרסא קנבוס כמו שאיתא לפנינו, ואלו (בספ"ה) פי' הרמב"ם, והקנבוס, נקרא קנב ובלע"ז קנבו"ש (והיא כפי' הרע"ב שם כנ"ל) עכ"ל, וכן פי' בפי' מהר"י בן מלכי צדק שם, והרי ש"מ דס"ל, דאף דגרסינן בתרווייהו קנבוס, מ"מ הוי תרי מיני קנבוס, והש"ס (במנחות) /דף ט"ו ע"ב/ דסובב על הא (דפ"ב), והא דאיתא במתני' (פ"ה), הוי תרי גווני קנבוס כנ"ל, ואפשר שחילוק ביניהם בנקודות, כמו שראיתי במשניות מנוקד, ששם (בפ"ב), נקוד קנבוס הקוף בפת"ח /בפתח/, והנון בקמ"ץ, והואו בחול"ם /והו' בחולם/, ואלו (בפ"ה) נקוד קנבוס, הקוף בפת"ח /בפתח/, והנון בשו"א /בשוא/, והבית בדג"ש /בדגש/, והואו בחול"ם /והו' בחולם/, אמנם לא ידעתי המקור לנקוד הנ"ל, ודאתאן מכל זה, דשוב אין אנו צריכין לעשות ט"ס ברמב"ם (פ"ה הי"ט), דשפיר גרסינן גם קנבוס בהדי קנרס וצמר גפן, ורק שזה הוי קנבוס אחר, ממה דאיתא (שם /פ"ה/ בריש הפרק) בהדי לוף, וכנ"ל, וההוא (דהי"ח) שם /פ"ה/, הוי הנקרא קנב בלע"ז, כמו שפירש (שם במתני' פ"ה), דהוי מקור לדברי הרמב"ם הנ"ל כנ"ל, דהוי מין פשתן כנ"ל, והוי בגדר עם צמר גפן, שכללם הרמב"ם בהדדי, דשייכים לזרעוני גינה, ולא לקטניות.
(ד) ואם כנים דברינו הנ"ל, הרי אין לחלק בין זרע קנבוס, לזרע צמר גפן, דערכם שוים להדדי, והנה נודע דעיקר חומרת שמן קטניות, הוכיח החיי"א (בנשמת אדם שאלה ל"ב בה' פירות יבשים וקטניות), מהא דאיתא בתה"ד (סי' ק"ב), שכתב דמותר להנות משמן זרע פשתן ושומשומין וזרע קנבוס, דמשמע אבל באכילה אסור עיין שם, הרי כתב בפירוש לאסור בשמן מזרע קנבוס, וגם בתשו' מהרי"ל (סי' כ"ה), ראיתי שכתב בזה"ל, וזרע קנבוס, הר"מ מערזבוק התיר כמון, אמנם לפי הסמ"ק נראה לאסור כל דמידגן כמו חרדל וקטניות כדמפורש שם, אף כי אין צריך ליזהר מן השמן מלהדליק עכ"ל, ורצונו לומר אבל באכילה אסור, ובזה נראה דזרע צמר גפן לא עדיף מזה, דיש להם ערך אחד כנ"ל, וגם ראיתי בתשו' זכרון יהודא (או"ח סי' קל"ט), שכתב ששמע דמנהג ישראל לאסור כל השמנים מזרעונים, והטעם דעכ"פ צריכים בירור מתערובות מיני תבואה וכנ"ל, ומי יכול להשגיח על זה עיין שם, כתבתי כל זה רק להעיר, (ושוב כתב לי הרה"ג הנ"ל להצדיק דבריי, שאין חילוק בין שמן מזרע קנבוס ובין שמן מזרע צמר גפן).
והנני בזה ידידו עוז דושת"ה כל הימים וחותם בכל חותמי ברכות, יצחק יעקב ווייס

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל