שלום הרב, בהתחלה הייתי מאד נזהר שלא להכנס למינוס בבנק אך דא עקא שהמשפחה גדלה ב"ה, ואיתה ההוצאות ולמרות שאני משתדל לא להכנס למינוס אין יום בחודש שאני לא במינוס, ושמעתי שיש הרבה בעיות הלכתיות בזה. והפן ההלכתי לא נותן לי מנוחה.
רציתי לדעת איך לנהוג. תודה רבה
תשובה:
אם יש לך עסק או דירה, ניתן להקל בריבית על אוברדרפט. אם לא, קשה להקל.
ככלל יש בעיה בהיתר עיסקא של הבנקים. ראוי ככל שניתן לקחת הלוואה מגמ"ח כדי שלא להצטרך ללוות בריבית מהבנק.
מקורות:
בנוסחאות היתר עיסקא החדשים יש סעיף שהלקוח מקנה לבנק חלק בכל נכסיו ועסקיו, סעיף זה פותר את הבעיה באוברדרפט למי שיש לו עסק או דירה.
האם ידוע לדיינים החשובים על פעם אחת שכובד ההיתר עיסקא בבית משפט ? (ואם לא נמצא אשמח לשמוע אפי' על פשרה משמעותית שנעשתה בעניין)
ואם לא האם אין זה מערער לגמרי את ההיתר להיסתמך על זה שכן בליבו ובלב כל אדם שהסכם זה לא יבוא לידי מימוש כלל ובפרט שכותבים חוזה התקשרות אחר בשלמות שהכל יודעים שהוא זה שיבוא לידי מימוש
לא ידוע לי על מקרה כזה. במאמר כאן קראתי שזה עוד לא היה.
שמעתי על מקרה של פשרה, אנסה לברר פרטים מדויקים.
יש לציין שאף אם הבנק מניח שבית משפט ינסה לדחות את טענת ההסתמכות על ההיתר עיסקא, מכל מקום בודאי שהחתימה על היתר עיסקא איננה כצחוק, והבנק יודע שישנו סיכוי שבית משפט ייתן לו תוקף מעשי ולא רק תאורטי.
יש לציין שאף בספר ברית יהודה עמוד תרלב כתב שיש מקום להחמיר שלא להסתמך על ההיתר עיסקא של הבנק ולא חומרא יתירה היא. לאחר שהתברר שבית המשפט מתקשה לתת תוקף להיתר עיסקא, מסתבר שמדובר ביותר ממקום להחמיר.
זכור לי שני מקרים שתבעו בנקים בביה"ד פעם אחת בנק מזרחי, ופעם אחרת בנק איגוד, וזה היה לאחר שהם קיבלו אישור מיוחד מהמפקח על הבנקים לחתום בוררות בביה"ד.
לכבוד הר' זאב אשמח מאד לקבל עוד פרטים על המקרים הנ"ל הן למה נידונו בב"ד והן מה ב"ד פסק בהם
המקרה של בנק איגוד היה לפני כ 13 שנה. לקוח שהפסיד, תבע את הבנק בגלל ההיתר עיסקא בביה"ד שע"י המועצה הדתית בירושלים. בתחילה טענו נציגי הבנק שאין להם אישור לדון בבורורת פרטית, וכי בנק לא יכול להחליט על כך מעצמו. אח"כ הם קיבלו את הסכמת המפקח על הבנקים מונטג לדון בביה"ד, התקיימו כמה דיונים, לבסוף הגיעו הצדדים לאיזה פשרה.
המקרה של בנק מזרחי זכור לי לפני כ10 שנים בבי"ד של הגר"א וייס שליט"א אבל אני לא זוכר ולא הצלחתי לברר יותר פרטים.
ניתן לעיין גם בתחומין (כרך ח' עמוד 148) בפס"ד של הגר"א שרמן שליט"א שבאו לפניו בדיון כזה, לקוח שקיבל הלוואה מהבנק לצורך רכישת מניות, כל הרכישות התבצעו באמצעות הבנק, כך שבסופו של דבר כשהפסיד, הבנק ידע על כך היטב. ולמרות זאת גבה את כל ההלוואה מהלוקח. הלקוח תבע את הבנק. ובפס"ד שם פסק הרב שרמן, שהבנק חייב להחזיר ללוקח חלק מהכספים שגבה בהתאם להיתר עיסקא.
בעבר ייצגתי לקוח שלקח הלוואה מהבנק, למטרת עסק, אלא שהעסק קרס. פניתי לבית המשפט בטענה מאחר שההלואה היא על סמך היתר עיסקא, הלקוח הפסיד ומוכן להשבע על כך בהתאם להיתר עיסקא. הבנק כמובן התנגד, וביהמ"ש קבע שלא ניתן להשבע בביהמ"ש. (סוג של התחמקות מלדון בעצם הסוגיא..)
פניתי לביה"ד הרבני שיאפשר ללקוח שלי להישבע. אכן, ביה"ד קבע דיון בנדון, והזמין את הבנק לדיון. אולם, הבנק סירב להגיע לדיון. ביקשתי מביה"ד להבהיר שאם הבנק מסרב להתדיין בסוגיית השבועה, הרי שיש חשש שכל היתר העיסקא של אותו בנק הינו פיקטיבי, ואסור לאדם דתי להפקיד שם כסף!!! אכן, ביה"ד הוציא החלטה חריפה בנדון, והמצב "התחמם", שכן הבהרתי לבנק שענין זה ייבחן גם משפטית וגם ציבורית!
בינתיים ביהמ"ש השלום דחה את בקשת הרשות להתגונן, ולא התייחס לנימוקים ההלכתיים. לא ויתרתי ופניתי לביהמ"ש המחוזי, ואז אמרה כבוד השופטת שרה סירוטה ז"ל לנציג הבנק:
"ראה, אני מודעת לכך שיש אנשים שישתמשו בחוסר תום לב בהיתר העיסקא.
אני מודעת לכך שרוב האנשים לא יודעים בכלל שקיים היתר העיסקא.
אולם, קראתי והתרשמתי ביותר מטיעוני הרב עו"ד בובליל צוריאל, והוא עלה מדרגה מאז פסיקת ביהמ"ש המחוזי, בכך שהעמיד לכם אתגר בדמות הזמנה לשבועה בביה"ד. אני רואה את מה שכתב ביה"ד הרבני כמענה חיובי לטענות עו"ד בובליל. ודומני שלא כדאי למצות את הסוגיה באופן משפטי. אם נקבע שיש לתת לו רשות להתגונן, ההחלטה תכה גלים בארץ, ויש חשש לעולם הבנקאות. נכון הרבה ישתמשו בכך בחוסר תום לב, אך כאן מדובר בלקוח דתי…
אני מציעה לכם", כך אמרה, "שתצאו החוצה, ותגיעו להסדר, שלא יצריך פסיקה שיפוטית"…
נציג הבנק ביקש שהות לחשוב, ולבסוף הגיע להסדר, על סכום זניח לחלוטין, בדמות תשלומים חודשיים, שכעבור זמן קצר נמחק בפועל…
התנאי היחידי שלו היה שלא ינתן פס"ד לטובתנו, אלא יהא זה הסדר פשרה…
השאר תגובה