שלום
אני שאלתי לכם השאלה הזאת וכך עניתם לי
השאלה:
שלום
כשהייתי על קבר סבא שלי, אמרתי שאני אלמד שתי משניות ליום לעילוי נשמתו ולא זכור לי שאמרתי בל"נ
אחר"ז התברר לי שזה קשה לי( יש לי סדרים אחרים בלימוד בכולל) ומאז אני לומד משנה אחת ביום
שאלתי האם צריך לעשות מאמצים להספיק שתים או האם אפשר לעשות התרת נדרים ואם כן כמה צריכים לשמוע אותי והאם הם יכולים להיות קרובים שלי?
או האם אפשר להמשיך לעשות משנה אחת בלי התרה?
ועוד שאלה, שמעתי דבר שנראה לי מוזר, שמתי שלומדים לע"נ אז אין לנו זכות לעצמנו כלימוד רגיל… האים זה נכון?
תודה מראש וכל טוב
תשובה:
שלום רב.
אם אמרת שתלמד שתי משניות לעילוי נשמתו ולא אמרת שיהיה בלי נדר, יש כאן חשש נדר. כמו כן נראה שיש שתי בעיות להתיר את הנדר הזה: א. נדרי מצוה אינם ניתנים להתרה. ב. נדר הנעשה לטובת אדם מסויים אין להתירו אלא בפניו. לכן נראה שיש לך להקפיד על כך עד אותו זמן שהיה בדעתך לקבל על עצמך באותה שעה [יתר על כן לא נראה שאתה מחוייב כיון שסוף סוף אין זה נדר גמור, לא אמרת אותו בלשון נדר ומן הסתם לא התכוונת לכבול את עצמך בחיוב נדרים]. אולם, נדמה שאתה לא חייב ללמוד בפני אנשים אחרים, שהרי למיטב הבנתי לא אמרתי במפורש שתלמד בציבור. כמו כן יש משניות קלות וקצרות כמו פרקי אבות, תוכל ללמוד אותן ולחזור עליהן ולשנן אותן.
האמירה שלימוד לעילוי נשמה אין בו שכר של תלמוד תורה אינו נכון. אלא שהנפטר מקבל שכר על כך שבזכותו אתה מקבל על עצמך הנהגה יפה כזו.
אני רוצה להוסוף שזה היה לפני שנתיים וחצי, לא החזקתי הקצב של שתי משניות הרבה זמן, מה לעשות עם זה שלמדתי רק משנה אחת הרבה זמן?
ובקשר לזמן שאז חשבתי, נראה לי שלא חשבתי על זה אבל בטח לא התכוונתי לתקופה קצרה,
מה אפשר לעשות?
תודה רבה על עזרתכם
כל טוב
תשובה:
שלום רב.
הואיל ולא ניתן להתיר נדר זה בפני הנפטר… תוכל להקל להתיר את הנדר שלא בפניו כמו כל נדר רגיל, וזאת בהסתמך על דברי הריב"ש סי' שע, שכאשר אדם נודר נדר לטובת חברו לא מחמת טובה מסויימת שעשה לו וכתגמול עבור משהו אלא משום שהוא אוהבו, ניתן להתיר זאת שלא בפניו. כמו כן, נדרי מצוה ניתן להתירם בשעת הדחק, וכאן נראה לי שזו שעת הדחק להתחייב על כזה דבר לזמן בלתי מוגבל.
אולם, צא ולמד כמה חמור ענין הנדרים וכמה מכשול יש בהם, חובה להתרחק מנדרים תכלית הריחוק ולא להזדקק להם כלל וכלל!!!!!
