לכבוד הרבנים שלום וברכה
ברצוני לשאול לגבי שני אחים שדרים בסמיכות זה לזה האחד גר על שטח של סביו והסבא נפטר וישנה מחלוקת בנוגע לשטח בין בני המשפחה אך בנתיים הנכד ממשיך לדור באותו מבנה ואילו השני דר בשטח של אביהם וזאת לאחר שהאבא ניאות לתת לבנו לדור בקומה העליונה. דבר זה עורר את קנאתו של האח השני שכביכול אחיו כבר נחל בחיי האבא חלק מדירת האבא וחושש הבן כי ישתלט אחיו בערוב הימים על הבית וירשום אותו על שמו עוד בחיי האבא יש לציין כי ישנו חשש כי מדובר בבן חמסן שאביו פוחד ממנו וממילא כל מה שנתן לו לדור שם אינו אלא מחמת שירא מבנו יש לדבר זה סימוכין חד משמעיים.
ברצוני לדעת האם ניתן להורות לאב כי יורה לבנו לפנות את ביתו וזאת משום שלעולם אל ישנה אדם וכו' או לא.
כמו כן האם ניתן להציע פשרה ששניהם יתפנו זה מדירתו של הסבא וזה מדירתו של האבא וישכירו את הדירות ויטלו את דמי השכירות.
תודה
תשובה:
שלום רב,
דין זה שאל ישנה בן בין הבנים, אינו איסור אלא עצה טובה. ניתן להסביר לאבא שדבר זה עורר את הקנאה של הבן השני ולכן לא ראוי לעשות כן וכמאמר חז"ל. אבל בסופו של דבר האבא הוא זה שיחליט אם הנהגתו בעניין זה ראויה.
אינני מבין את הקשר בין העובדה שהבן מתגורר בחלק מהדירה לבין החשש שירשום אותו על שמו. גם אם הוא לא מתגורר בדירה הוא יכול לנסות להשפיע על אביו לרשום את הדירה על שמו בתואנות שונות, אז מה מוסיף עובדה זו שהוא מתגורר בדירה, וכי קל יותר לרשום דירה בטאבו לאחר שמתגוררים בה.
לעניין הצעת הפשרה, אם היא תתקבל על הצדדים ותביא לשלום, אפשר להציע אותה. אינני רואה בה שום פגם, אף אחד לא מפסיד ממנה.
