באיזה אופן יש רשות ללכת (ישירות) לתביעה נגד מעסיק לבית דין לעבודה, ולא לבית הדין רבני. ולא יהווה בעיה של "ערכאות" ואפרט הסיבה לכך.
כמובן, מה שידוע ומפורסם, שחוקי המדינה, כאשר אינם סותרים את דיני התורה (כגון ריבית) הרי הם תקפים גם מדין תורה, כמנהג המדינה. ובנוסף תשלום פיצויים, בתוך זמן סביר ודאי נכלל בענין של "ביומו תתן שכרו".
מלמד בחידר עבד 13 שנים, במסירות ולשביעות רצון ההנהלה.
לאחר אי תשלום משכורת זמן רב נאלץ לעזוב מקום העבודה בכדי להביא פרנסה לביתו.
הנהלת המוסד הנ"ל ידועה כמתחמקת סידרתית מתשלום פיצויים למורים שסיימו את העבודה בתחום התלמוד תורה. (מנסיון אצל מורים קודמים שפרשו)
לדוגמא – בעת פרישתו, אח אחד מהמשפחה התחלף עם אחיו בהנהלת המוסד, וכבר טען לו – לא עבדת אצלי, איני מחויב לך כלום, למרות שמסגרת התלמוד תורה באמצעות העמותה נשאר כמות שהוא, ולא פורקה העמותה.
מורה נוסף מתדיין עם ההנהלה בבית הדין הרבני, ודרכם כסל למו, להחמק שוב ושוב מקיום דיונים סדירים ולמצוא אלף תירוצים איך לדחות הדיונים, ולהתמקד באף פרטים קטנים, המתישים את מהות קיום הדין תורה. לאחר קיום אין ספור ישיבות, ובהגיע הדיינים לכתיבת פסק דין, מודיע הנ"ל: "יש לי טענות חדשות" ושוב ושוב ההכרעה נדחית.
בנוסף אצל אחד מחשובי הדיינים בבני ברק, אשר יודע כיצד להתמודד עם משחקים כאלו, בהקציבו זמן ידוע מראש לכל הנושאים הנידונים, יודע הנ"ל שבפני אותו דיין אינו יוכל לשחק את הימשכות הדין תורה, אינו מוכן לבוא להתדיין עימו.
האם במקרה כזה, ובתקוה שנתתי פירוט מספק לענות על כזו שאלה ישנה הרשות לפנות ישר לבית דין לעבודה, אשר גם תוקפו רב יותר, ובפרט בהגנה על עובדים, מפני מעסיקים עושקים, וגם בבית דין לעבודה יופיעו עו"ד מסודרים, ולא ניתן לשחק עם מועדי הדיונים, והדבר יזרז את מועד וביצוע תשלום הפיצויים. או שבכל מצב צריך ללכת קודם לבית דין רבני למרות שידוע לי שהדבר ימשך שנה ושנתיים, ותשלום הפיצויים אין. עד להתשת המורה וכניעה לתשלום מופחת מהותית מהמגיע לו כחוק.
וכן אם הולך לבית הדין לעבודה (לאחר כל הסיבות הנ"ל) האם בעת שיפנה המעסיק לבית דין פרטי ויבקש למנוע מהמלמד ללכת לבית דין לעבודה, האם מחויב לשמוע להם, או כיוון שזו התנהגות המעסיק, אין ברירה אחרת אלא ללכת עמו בדרך תקיפה.
אשמח לקבל את תשובתכם, באשר הדבר יכיע את המשך הטיפול בתלום הפיצויים של אותו מורה.
תשובה:
יש שכתבו שאם יש השתמטות מהנתבע לדון בדין תורה, מותר לתבוע בבית הדין לעבודה.
למעשה, אינני יכול להורות היתר באיסור חמור זה מבלי להכיר את בעלי הדין ואת העובדות מקרוב.
מקורות:
עיין בפסקי דין ירושלים ח"ה עמוד יב.
