אדם שמאחר זמן תפילה כיצד יתפלל?

אדם שהתעורר בימים אלו בשעה תשע וחצי לדוגמא,או בשאר ימות השנה בשעה קצת מאוחרת, האם מתפלל את כל התפילה רגיל, או שיש דברים שעליו לדלג/להגיד בלי ברכה/וכדומה?(ברכות השחר,פסוקי דזמרה,ברכה של ברוך שאמר או ויברך דוד, אחר העמידה וכו')

תשובה:

שלום רב.

אדם זה למרבה הצער הפסיד מצוה דאורייתא של קריאת שמע [הקורא קריאת שמע לאחר זמנה כקורא בתורה, ואינו יוצא ידי חובה בקריאה זו כלל! הסיבה לכך שאומרים קריאת שמע גם לאחר זמנה היא כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה]. אולם, ברכות קריאת שמע אומרים עד עבור זמן תפילה, ויש שהקלו בכך עד חצות היום, ובפרט כשאירע הדבר באונס שלא התעורר משנתו במועד.

במקרה שהזכרת, אני מניח שאותו אדם גם לא יספיק להתפלל לפני זמן תפילה שזמנה רבע שעה מאוחר יותר ב9:45 בקירוב. וממילא הפסיד גם את המצוה של תפילת שחרית [אמנם גם לאחר זמנה יש לו להתפלל, אולם אין היא נחשבת תפילת שחרית]. לכן, כל יהודי שיראת ה' מפעמת בו זה פשוט לא קורה לו. כמה טירחות ויגיעות אדם מתיגע כדי לקיים מצות מצה ומצות שופר וסוכה. צריך לדעת שמצות קריאת שמע אינה נופלת מהם בחשיבותה, וכדאי לעשות כל מאמץ כדי לקיימה כתיקונה.

אדם שהתעורר דקות מספר לפני זמן קריאת שמע [הזמן המאוחר היום הוא 8:52] יזדרז ליטול ידיו מיד, יאמר ברכות התורה ויקרא קריאת שמע בלא תפילין ושלא על סדר התפילה, העיקר שלא יחמיץ מצוה זו לגמרי. כ

כמו כן, אם הוא רואה שכדי להספיק להתפלל תפילת העמידה לפני שיחלוף זמן תפילה הוא צריך להתפלל ביחידות ובדילוגים, ישה זאת, ויאמר ברוך שאמר אשרי ישתבח ומשם ואילך עד שמונה עשרה. אולם לא ידלג ברכות קריאת שמע כיון שגם הם זמנם עד זמן תפילה.

ברכות השחר ניתן לומר כל היום.

מקורות:

ראה שו"ע סי' פט סעי' א, משנה ברורה סי' מו ס"ק לב, על החובה לדלג כדי להספיק תפילה במועדה ראה משנ"ב סי' ע"א ס"ק ד, וסדר הדילוג בסי' נב. על ברכות השחר, ראה פרי חדש סי' מו שזמנם כל היום אלא שהטוסיף שאין כן דעת המגן אברהם. ובשו"ע הרב שם ביאר כוונתו, שלעולם הכל מודים שניתן לאומרם כל היום, אלא שנחלקו אם זמנם לכתחילה כל היום, או שלאחר זמן תפילה הן נאמרות מין תשלומין בלבד. ונפקא מינה בזה לענין אדם שהיה אונן בארבע השעות הראשונטות של היום, אם חייב להשלים ברכות אלו אחר כך, שכן דין תשלומין אינו אמור אלא למי שהיה מחוייב במצוה בזמנה.