לענין מעשר כספים על מכירת דירה שהתייקרה מאז קנייתה, לאגרות משה היה פשוט שניתן לקזז את עליית מחירי המוצרים הבסיסיים.
ולעניין קיזוז עליית מדד המחירים לצרכן מרווחי הון, (מניות, קרנות נאמנות וכו') ראיתי שבשו"ת שבט הלוי ואבני ישפה (בשם הרב אלישיב) הקלו, ובצדקה ומשפט (הרב בלוי) ובתשובות והנהגות (הרב שטרנבוך) החמירו.
כל מה שכתבו היה מסברא.
1. האם ניתן להביא ראיות לאחת השיטות? האם יש עוד רבנים שגילו דעתם בזה?
2. זה שהמיסים שהמדינה גובה על רווחי הון הם רק על הרווח ביחס למדד – האם זה ראייה שבני אדם מחשיבים שרק הרווח הזה הוא רווח?
3. בבנק שלי , אינני יכול לראות את היסטורית המחירים של קרנות נאמנות בזמן הקנייה. לפי המחמירים אצטרך לתעד הכל בעצמי?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה
1. בשו"ת וישב משה ח"א סי' טז האריך קצת. ניתן לראות את התשובה כאן. ניתן לראות מראי מקומות נוספים בעלון המשפט גליון 29 עמוד ג דין 10.
2. אכן בעיני בני אדם המדד אינו נקרא ריווח, אבל אין זה קובע את ההלכה לגמרי. שהרי אף לפי האגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קיד) אין לנכות אלא עליית המדד של מוצרים חיוניים. כמו כן עיקר סברת התשובות והנהגות (ח"ב סי' תשד, ניתן לראות כאן) להחמיר היא משום שאם לא כן העניים ומוסדות התורה לא יקבלו כלום ולכן המציא סברא ששמירה מירידת הערך גם היא כריווח ומסקנתו להפריש מחצית מהרווחים, ולעניין סברא זו אין חילוק שלעניין מסים אין עליית המדד נחשבת לריווח.
3. לפי סברת הגר"מ שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות שם, אין צורך לחשב באפן מדויק, אלא יש לפשר קצת. לפי סברת הגר"י בלוי בספר צדקה ומשפט פרק ה הערה לא, שיש לחשב רק פיחות שנגרם על ידי הממשלה ולא ירידת ערך בעולם, אין שום אפשרות לחשב זאת.
