פדיון הבן לתינוק הנמצא באינקובטור

ברוך ד' נולד לנו בן בשעה טובה ומוצלחת.
רקע –
בננו הבכור נולד בלידה רגילה אבל בשבוע מוקדם – 29+6 (חודש שביעי) במשקל 1.365 כעת הוא באינקובטור וברוך ד' נושם בכוחות עצמו אוכל ועולה במשקל בצורה יפה והרופאים מרוצים מקצב ההתקדמות שלו כעת הוא שוקל קצת מעל קילו וחצי הסיבה העיקרית כפי שהבנתי שהוא נמצא כעת באינקובטור היא כדי לשמור על חום גופו.
השאלה –
שאלתי מתי לפדותו, האם באפשרות הנורמאלית של 30 יום או רק אחר שיוצא מהאינקובטור או אחר שיוצא אפי מהעריסה עם החימום שזה בהמשך ועוד אפשרות ששמעתי מהרה"ג ר' משה שאול קליין שליט"א בשם מרן הגר"ש וואזנר שליט"א שאחר שיוצא מהעריסה עם החימום לספור 30 יום ואז לפדותו. (לא הבנתי מה זה ה30 האם זה כמין חזקה א"כ מה המקור לכך)
מה שמעניין בזה שלפי הבנתי הגר"ש וואזנר לא מחלק בין כלו לו חודשיו או לא.
וכלל נראה לי ששאלה זו אמנם מצויה אבל התשובות ששמעתי עד כה אינם ברורות דיו לכך אני פונה אליכם כדי לקבל מענה ברור מקיף ויסודי.
תודה רבה וישר כחכם

תשובה:

שלום רב ומזל טוב.

לפי דעת רוב הפוסקים יש לעשות פדיון הבן ביום השלושים מהלידה אף אם התינוק נמצא באינקובטור ואף אם נולד בחודש השביעי. אמנם בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל הובא שאם התינוק נולד בחודש שביעי והוא פג שאין כל איבריו מבושלים כראוי יש למנות שלושים יום מהוצאתו מהאינקובטור, אך הגאון ר' אשר וייס שליט"א אמר לי שאינו רואה סברא בכך וכל תינוק יש למנות שלושים יום מהלידה ולפדותו כדין.

מקורות:

ראה בספר נשמת אברהם יו"ד סי' ש"ה בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל ובספר אוצר פדיון הבן פרק ג' סעיף י"א ובהערה שם מה שאמרו לו הגרש"ז זצ"ל בעל פה. וראה שם בהערות עוד מדברי הפוסקים בענין זה.