מה עושים אם התפלל ויצא י"ח בקידוש בתפילה מן התורה,ואח"כ צריך להוציא את אישתו גם לידי חובה,אך היא לא התפללה ויש לה חיוב מדאורייתא והוא מחויב רק מדרבנן על היין.
אז איך אתי דרבנן ומפיק דאורייתא?
תשובה:
שלום רב.
א. דעת רוב הפוסקים שגם נשים בכלל הערבות, ויכולות לצאת מאנשים אף אם הם כבר יצאו ידי חובת קידוש, ולכן אף על פי שלדעת המגן אברהם יצא ידי חובת בתפילה, אך יכול להוציא את הנשים אף שהם חייבות מדאורייתא.
ב. דעת המגן אברהם היא דעת יחיד, והמשנה ברורה כתב לדחותו מכמה טעמים.
מקורות:
משנה ברורה סי' רע"א סק"ג וביאור הלכה שם חלק על המגן אברהם מכמה טעמים, וע"ש שפסק שאשה יכולה לצאת ידי חובה מקטן אם התפללה מחמת ספק ספיקא, וע"ש עוד בשעה"צ סק"ד. ובסי' רע"ג סק"כ מבואר במ"ב דס"ל דנשים הם בכלל הערבות ואף אם יצא יכול להוציאם, וכך מבואר בסי' תרע"ה סק"ט וסי' תרצ"ב סק"י.
אמנם יש הסוברים שאין ערבות לנשים (דעת הדגול מרבבה) ולשיטתו אם בעינן להחמיר כדעת המגן אברהם יש להקפיד שהנשים יתפללו ערבית לפני שבעליהם יעשו קידוש, כיון שלדעתו לא יוכל המחוייב רק מדרבנן להוציא את האשה המחוייבת מדאורייתא. אך יתכן שאפשר לסמוך על דעת רע"א שבאמירת 'שבת שלום' יוצאים גם כן ידי קידוש, ואף שהדברים מוקשים, אך בצירוף השיטות אפשר לסמוך על זה.
אבל לפי הרמב"ם רק הקידוש על היין מדרבנן,ולפי זה באמת יצא כבר י"ח. ולפי המשנה ברורה האם מברך בספק לו אם קידש או אם יצא?
וכן דעת התוספות דף לח סוכה,ודף ד' נזיר-דקידוש על היין מדרבנן.
במשנה ברורה הביא את דברי הפרי מגדים שלדעת המגן אברהם שיצא ידי חובה בתפילה אם מסתפק אם עשה קידוש אינו חוזר ומקדש כיון שזה ספק דרבנן, וגם לאחר שפקפק על דברי המגן אברהם לא חלק על דין זה, ונראה טעמו מכיון שזה ספק ספיקא ספק אם יצא ידי חובת קידוש וספק אם קידש וכעין מה שכתב בביאור הלכה שם על דברים נוספים.
השאר תגובה