ראובן תבע את שמעון בביה"ד בסכומים גבוהים, שמעון ביקש במטרה לקצר את ההליך בא ונקבל ע"ע את אחד הדיינים שישמש "בורר" וראובן הסכים וחתמו שטר בוררות בפני ת"ח בתאריך ט"ו כסלו תש"ע.
עד עצם היום הזה למעלה מ-3 שנים לא הסתיים הליך הבוררות, התקיים מידי חצי שנה פה ושם דיון ,וישנה רשלנות ומשיכת זמן מצד עיסוקיו של הבורר שלטענת התובע זה עינוי דין שגובל בעיוות דין, ולמרות בקשות חוזרות ונישנות של התובע לבורר במטרה לסיים את הדין זה לא מתקדם וטענתי בפניו לו הייתי יודע שזה יגרר בצורה כזו לא הייתי חותם, והבורר ענה לי כי אם הייתי יודע שזה יקח לי הרבה זמן גם לא הייתי מקבל ע"ע את הבוררות וברור לי וגם ליבי אומר לי למרות הטענות החריפות שנשמעו בגלל הזמן הרב שחלף פג חריפותם או שנשכחו מהדיינים בשל עיסוקם.
למותר לציין כי בשטר כתוב "תוקף שטר בירורין זה לזמן בלתי מוגבל" האם הכוונה היא שאפשר למרוח דין על תקופה בלתי מוגבלת וזה לא יעלה על דעת החותם, או שיש זמן סביר לפסוק דין ואם יתעוררו שאלות על הפסק אפשר להמשיך ולדון ללא הגבלה.
תחושתי במשך ג' שנים וזה לא קל להתאזר בסבלנות וזה רצון ה' כי חונכתי על דעת תורה אבל לאור ההתנהלות שראיתי אני חושב שאין רשות לת"ח להתעלל בבעלי דין.
וזה בזיון התורה לפי הרגשתי שלי, ושקלתי להתלונן אבל איני יודע למי יש סמכות לטפל בשטר בוררות מלבד הבורר, מה אני אסור בבית סוהר בטוחני שזה לא דרכה של תורה?
אבקש לקבל את דבר ה' בדבר זה.
תשובה:
אני מזדהה עם צערך, אבל לא ניתן לעשות כלום חוץ מאשר ללחוץ על הבורר לסיים (ובדרך כלל, אם מתקשרים כל שבוע זה יעזור).
באופן כללי אם בהסכם הבוררות מפורש שהבוררות היא לזמן בלתי מוגבל, קשה לומר סברות שעל דעת כן לא הסכמתי בניגוד למפורש בכתב. גם אם בהסכם אחר היה מקום להכניס פרשנויות כאלו, אבל בהסכם בוררות, אם הבורר מפרש את ההסכם שהבוררות היא לזמן בלתי מוגבל שיכול להגיע אף לעשר שנים, לא ניתן להחליט עליו שהוא טועה ולבטל את דעת הבורר.
