1) מהו גדר חצר המשתמרת לעניין קנין חצר דהיינו האם זה צריך להיות שאי אפשר לאחר להיכנס לשם כלל או אפי' אם נתפס עליו כגנב או שמא אפי' אם רק מבחינה חוקית אסור להיכנס לשם זה מספיק.
2) כליו של אדם קונים היכי דיש לו רשות להניחם שם מאיזה טעם זה (חצר או יד והאם כלים צריכים להיות משתמרים).
נב. אני מודה מאד על התשובות הבהירות עם המקורות שתזכו להמשיך להורות וללמד דעת את העם תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
1) הנתיבות המשפט בסי' ר סק"ג סובר שכל שיש לחצר מחיצות, אפילו שאיננה נעולה במנעול, דינה כחצר משתמרת. וכן כלי הוי משתמר כיון שיש לו מחיצות. גם בשו"ת באר יצחק או"ח ה' פסק כן, אמנם המקנה בקונטרס אחרון סי' ל' סק"ט כתב, שחצר משתמרת היינו שהחצר נעולה והמפתח בידו.
אמנם בגמ' ב"מ דף קב ע"א מוכח שאם בני אדם בדילים, אף שאינו משומר מגנבים דינו כחצר המשתמרת, וז"ל הגמ': "ואי בחצר שאינה משתמרת כי יצא לו שם מציאה בעיר מאי הוי, כיון דיצא לו שם מציאה בעיר מיבדל בדילי אינשי מינה והויא לה כחצר המשתמרת". אבל אין משם ראיה משום שהרא"ש שם כתב ש'ביצא לו שם מציאה' בעיר, קונה רק אם אמר 'תזכה לי שדי'. וכן רבינו ירוחם במישרים נתיב טו כתב דאינו קונה שלא מדעתו.
2) מדין חצר. ועיין בנתיבות בפתיחה לסי' ר שחצר המשתמרת קונה מדין שליחות ושאינה משתמרת ועומד בצידו קונה מדין יד. וכן כתב שם בסק"ג. ועיין שם שמשמע שכלי שהוא ברשות המוכר נחשב לחצר המשתמרת מצד שמירת חצירו של המוכר, ומקשה שם שכיצד כלי קונה בסימטא לפי הדעה ברמ"א שם שבחצר שאינה משתמרת צריך שיעמוד בתוכה. ומיישב שאם יש מחיצות הרי זה נחשב לחצר המשתמרת.
