עד מתי צריך לשמור על הזכויות של מחברי הספרים, שרושמים על ספריהם 'כל הזכויות שמורות'?
תשובה:
ישנן מספר דעות בענין זכויות יוצרים:
1) דעת הפוסקים [דעת האגרות משה, ועוד] שפגיעה בזכויות היוצרים היא גזל. לפי דעה זו, אין 'תקופת התיישנות' על גזל, וממילא כל עוד בעל הזכויות אינו מוכן שיפרו את זכיותיו, אסור להפר אותם, לעולם.
2) ישנה דעת הפוסקים [דעת רבים מרבני זמנינו, ראה בספרו של הגאון רבי יהודה סילמן ובספרו של הגאון רבי צבי שפיץ] (שהיא, לעניות דעתי, הדעה היותר רווחת בענין זה, וכבר הארכתי בזה בספרי 'קשלהי דקייטא' ו'ויאמר שמואל', שכך פשוט וברור ע"פ תורה), שאין בפגיעה בזכויות היוצרים שום איסור גזל וכדומה, וגם איסור השגת גבול הוא איסור הנוגע רק לפגיעה מסחרית, ולא לאחד שמעתיק ספר או דיסק לתועלת אישית, או אחד שמעתיק או מצלם ומחלק לחבריו בחינם את ההעתקה.
ואמנם, פוסקים אלו סוברים שהדבר מגונה לפגוע בזכויות היוצרים, מסיבת 'ועשית הישר והטוב' , 'ואהבת לרעך כמוך', וכדומה.
לכן כאשר עבר זמן רב מהוצאת הספר או הדיסק, והמחבר או בעל הזכיון הרוויח דיו, בצורה סבירה ונאותה, וההעתקה לא תזיק לו ממילא, כי הוא לא מתכוין להדפיס שוב את ספרו או להוציא את הדיסק שוב לאור, וכדומה, יש בהחלט מקום לאפשר את הפרת זכותו, אשר באמת אינה זכות בעלות הלכתית. וצריך להתייעץ עם תלמיד חכם ומורה הוראה על כל מקרה לגופו.
3) ישנם פוסקים [כמו הגרש"ז אוירבך זצ"ל] הסוברים שלמרות שהפוגע בזכויות היוצרים אינו עובר כלל על איסורי גזל וגניבה, אך עלינו לתקן כעין 'תקנת השוק' לטובת מחברי הספרים והזמרים וכל בעלי הזכויות הדומים להם, כדי שיתפרנסו יפה ובכדי שימשיכו להוציא ספרים ודיסקים.
גם לפי דעה זו נראה שאם בעל הזכויות הרויח כבר יפה יפה, ולפי רווחיו הכלכליים ממכירת יצירותיו בהחלט משתלם לו להמשיך וליצור עוד ועוד, אין בעיה להפר את זכויותיו ולשעתק את יצירתו. וכמובן, בזה צריך שיקול דעת של מורה הוראה, על כל מקרה לגופו, שיקבע האם הפרת הזכויות ביצירה, בזמן כל שהוא, פוגעת ב'תקנת השוק', או לא.
4) ישנם פוסקים [כמו הגרי"ש אלישיב שליט"א] הסוברים שדין 'דינא דמלכותא דינא' תקף בענין זה של זכויות היוצרים, גם במדינת ישראל. ואם כן, החוק בכל מדינה, כולל במדינת ישראל, הוא זה הקובע מתי פוקעים זכויות היוצרים. כאשר החוק מתיר להפר את הזכויות, הדבר מותר. וכשהחוק אוסר-הדבר אסור.
לעומת זאת, רבים מהפוסקים סוברים שאין 'דינא דמלכותא דינא' בארץ ישראל ובמדינת ישראל, ולכן החוק יכול לקבוע בזה רק בחו"ל.
הנושא רחב מאד, ואמליץ לעיין בספרי 'ויאמר שמואל' בענינים אלו, שם הארכתי בדבר בס"ד.
