התפללתי יחידי בשבע ארבעים בטעות ערבית במקום מנחה ועכשיו רק ניזכרתי והבנתי שלא התפללתי מנחה מה עלי לעשות
תשובה
בדיעבד יצא ידי תפלת מנחה. וחוזר ומתפלל תפלת ערבית, וכשחוזר ומתפלל ערבית, טוב להתנות, שאם כבר יצא ידי תפלת ערבית, הרי הוא מכוון שתפילתו תהא נדבה.
[וכל הנ"ל היינו דוקא כשעשה כן בשוגג, אבל במזיד חוזר ומתפלל].
מקורות
עיין בשו"ת בצל החכמה שדן מהו הדין כשאדם מתפלל תפלה אחת, לשם תפלה אחרת, [כמו במקרה שלך שהתפללת תפלת מנחה לשם ערבית], ומוכיח שם מדברי השערי תשובה או"ח סי' תכ"ב סק"ג [מובא במשנה ברורה שם סק"ד] שאם התפלל שחרית בר"ח, ושכח יעלה ויבא, והתחיל להתפלל מוסף ואחרי הג' ברכות ראשונות, נזכר שלא אמר יעלה ויבא בתפלת שחרית, ולכן הוא צריך עכשיו לחזור ולהתפלל שחרית, ויש לדון האם הוא יכול להמשיך בתפלה שכבר התחיל, ויצא ידי חובת שחרית, על אף שהוא התחיל להתפלל לשם תפלת מוסף, ומבואר שם שיכול באמצע לשנות ולהתכוון שהתפילה תהיה לשם שחרית, וימשיך להתפלל את תפלת שחרית. ומכאן יש ללמוד שאם התפלל תפלה אחת לשם תפלה אחרת יוצא ידי חובה.
ומה שכתבנו שכשמתפלל ערבית יתנה שאם אינו חייב בו תפילתו נדבה, הוא משום שהדין הזה אינו פשוט כל כך ואפשר שיש לחלק בין המקרה של הש"ת למקרה שלנו, ולכן טוב להתנות כן.
וכל מה שכתבנו זהו בשעה כן בשוגג, אבל מי שעשה כן במזיד לא יצא ידי חובתו וחוזר ומתפלל. עיין בביאור הלכה בסימן פ"ט. ומדבריו שם הוכיח הגאון רש"ז אוירבך זצ"ל שלא יצא ידי חובתו.
מדוע זה ספק נדבה ולא ספק תשלומין כמבואר בפוסקים בהלכות שבת?
אלו הם שני צדדים של אותו מטבע.
ולגבי ברכות קריאת שמע? יצא בדיעבד, או שלא חוזר מספק? או שצריך לברך?
יצא בדיעבד.
גם אם התפלל לפני פלג המנחה?
אז ודאי אין צד שיצא ערבית..
התכוונתי לגבי ברכות קריאת שמע
לא יצא.
השאר תגובה